תורה קצ״ד

מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד, הוּא שׁוֹטֶה.

כִּי לְמָשָׁל, שַׂר גָּדוֹל שָׁלַח פָּקִיד לְעִיר אֶחָד מֵהָעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק, וְהַפָּקִיד הַנַּ"ל לָקַח לְעַצְמוֹ שָׁם כָּל הַכָּבוֹד, כִּי הָעֲרֵלִים לֹא יָדְעוּ שֶׁהוּא עֶבֶד הַשַּׂר, וְסָבְרוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַשַּׂר, וּכְשֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו הָיוּ נוֹפְלִים לִפְנֵי רַגְלָיו, וְנוֹתְנִים לוֹ כָּל הַכָּבוֹד, וְהָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ עִם כָּל הַכִּנּוּיִים שֶׁל כָּבוֹד הַשַּׁיָּכִים לְהַשַּׂר.

פַּעַם אֶחָד בָּא הַשַּׂר בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, וּבָא הַפָּקִיד לְפָנָיו, וְשָׁאַל לוֹ עַל עִסְקֵי הַמְּדִינָה, וּמַדּוּעַ אֵלּוּ הָעֲרֵלִים אֵינָם עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם. וְקָרָא לְשׁוֹטֵר אֶחָד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר עַל עֵסֶק הָעִיר, וְהֶעָרֵל הָשּׁוֹטֵר לֹא הִכִּיר אֶת הַשַּׂר רַק אֶת הַפָּקִיד, וְתֵכֶף נָפַל לְרַגְלֵי הַפָּקִיד, וְחָלַק לוֹ כָּל הַכָּבוֹד הַשַּׁיָּךְ לְהַשַּׂר, וְהֵשִׁיב לוֹ עַל עֵסֶק שְׁאֵלָתוֹ. אֲזַי נִתְהַפְּכוּ פְּנֵי הַפָּקִיד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְנִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד, כִּי אֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁבְּעֵינֵי הַשַּׂר נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה.

כְּמוֹ כֵן עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא רַק מֵהַדִּבּוּר, כִּי אֵיבָר מֵהָאָדָם, כְּגוֹן יָד, אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, כִּי גַּם אֵינוֹ נִכָּר בְּהַיָּד בְּעַצְמָהּ תַּבְנִית הָאָדָם, וְכֵן אֲפִלּוּ פְּנֵי הָאָדָם אֵינוֹ מְיֻחָד לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כִּי נִמְצָא גַּם חַיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פְּנֵי אָדָם, כְּגוֹן קוֹף, וְאֵין זֶה גֶּדֶר הָאָדָם, וְעַל כֵּן אֵינוֹ מְקַבֵּל כָּבוֹד כִּי אִם מֵהַדִּבּוּר, שֶׁבָּזֶה מֻבְדָּל הָאָדָם מֵחַי,

וְעַל כֵּן מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד הוּא בְּהַדִּבּוּר. וְהַדִּבּוּר הוּא הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, כִּי "הֵיכָל" גִּימַטְרִיָּא "אֲדֹנָי", בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״א:י״ז): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (ע' תיקון יח); אִם כֵּן רוֹצֶה לְקַבֵּל כָּבוֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ, שֶׁבְּוַדַּאי יִתְבַּיֵּשׁ הָעֶבֶד מְאֹד כְּשֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל: