תורה קנ״ב — כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השייכים לה

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

קנ״ב

כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השייכים לה

כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ, אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3–4
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 6–8
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 9
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 10
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 11

סך הכול כ־11 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. נשמה קדושה שהקליפה מסבבתה ופתח כנגד האמונה — פגם הענפים משליכם מן האמונה, ומעמידים ירא שמים לשמור הפתח

כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ, אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ. רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה,

שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. וּמֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים, חַס וְשָׁלוֹם, מַשְׁלִיכִין אוֹתָם מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִין לִכְנֹס, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל.

כִּי לִפְעָמִים מַשְׁלִיכִין וּמַפִּילִין אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה, כְּעֵין מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר אחרי דף עב) עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל הַמֵּתִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי וְכוּ'.

וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי פְּגַם הָעֲנָפִים כַּנַּ"ל, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר־כָּךְ נִפְתָּח הַפֶּתַח כְּבַתְּחִלָּה. הַיְנוּ שֶׁבְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְקָרֵב, אֲזַי הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֶּתַח כְּנֶגֶד אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הִיא מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְקָרֶבֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת גַּם עַל הַפֶּתַח הַנַּ"ל, וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לִכְנֹס, וְתֵכֶף אַחַר־כָּךְ, חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה.

וּכְשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי פְּגָמִים הַרְבֵּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַסִּבּוּב הַנַּ"ל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנֹס כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלֹּא יִסָּתֵם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת, וַאֲזַי מַעֲמִידִין שָׁם בַּפֶּתַח הַנַּ"ל יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שָׁם.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח, מֵחֲמַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם.

וְעַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו. אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו חָכְמָה, דְּהַיְנוּ הַמֹּחַ בְּעַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט:

ב. תועלת הירא שמים (פריסא קלישא) נגד הקליפה — ועל ידי מסירת נפש לנסוע לצדיק מתדבק אליו

עַיֵּן בְּזֹהַר תְּרוּמָה (דף קמ: קמא.), הוּבָא בַּפַּרְדֵּס, שַׁעַר הַתְּמוּרוֹת, פֶּרֶק ב: בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, שֶׁנִּפְרָס עַל הַפֶּתַח. וְעַל־פִּי הַסּוֹד הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת הַיְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, וְכַמְבֹאָר שָׁם בַּזֹּהַר: לְמֵעַל אִי אֶפְשָׁר, וְגַם הַקְּלִפָּה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַפְּרִיסָא קַלִּישָׁא, עַיֵּן שָׁם, וְהוּא מַמָּשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל בְּעִנְיַן הַיְרֵא שָׁמַיִם, וְדוּק הֵיטֵב וְתָבִין נִפְלָאוֹת.

וְגַם עַיֵּן בְּסֵפֶר "טוּב הָאָרֶץ", שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, כִּי הַכֹּל אֶחָד עִם הַנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לְהָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ, אָז הַקְּלִפָּה מְסוֹבֶבֶת אוֹתָהּ, רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ, וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים מַשְׁלִיכִים אוֹתָם מִשָּׁם הַיְנוּ מִן הָאֱמוּנָה, וְאָז מִתְפַּשֶּׁטֶת הַקְּלִפָּה גַּם עַל הַפֶּתַח וְאֵינָם יְכוֹלִים לִכְנֹס וּלְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ''ל, וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה כַּנַּ''ל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, בְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקָרֵב, אֲבָל תֵּכֶף אַחַר-כָּךְ חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה, וּכְשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם רִבּוּי פְּגָמִים אָז מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלֹּא יִסְתֹּם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ''ל, וְאָז מַעֲמִידִים בַּפֶּתַח הַנַּ''ל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיַּעֲמֹד לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְשָׁם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ''ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם, וְעַל-יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ כְּשֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, עַל-יְדֵי-זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו אַף שֶׁעוֹמֵד שָׁם הַיְרֵא שָׁמַיִם וְשׁוֹמֵר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְשָׁם, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו הַחָכְמָה דְּהַיְנוּ הַמֹּחַ בְּעַצְמוֹ:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה רס"ד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית]מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ,

עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד, וְזַכֵּנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִי תִקּוּן גָּדוֹל לִפְגָם הַבְּרִית שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ בְּלִי שִׁעוּר.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה הִרְחַקְתִּי הַשֶּׁפַע מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי פְּגָם הַבְּרִית וְהִמְשַׁכְתִּי לְמָקוֹם שֶׁהִמְשַׁכְתִּי רַחֲמָנָא לִצְלָן, לִמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לְהִזָּכֵר, וּפָגַמְתִּי כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, אֲשֶׁר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים דַּוְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וּמַמְשִׁיכִים הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה,

אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת מְאֹד שֶׁל מִצְוַת צְדָקָה, הֵן מֵחֲמַת רֹעַ לְבָבֵנוּ וְחֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה,

וְגַם כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּמְשַׁבְּרִים אַכְזָרִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנוֹתְנִים צְדָקָה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מִי הוּא הֶעָנִי הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְתַקֵּן פְּגָם הַבְּרִית עַל־יְדֵי־זֶה.

עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹסֵק בְּתִקּוּנִי בְּכָל־עֵת, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמֹל עָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, עֲנִיִּים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת יְהֹוָה בֶּאֱמֶת.

וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִלִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, מִלְּהִכָּשֵׁל בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵין בָּנוּ דַעַת לִשְׁמֹר מֵהֶם רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי־הָאָדָם וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.

אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי. חוּס וַחֲמֹל עָלַי וַעֲשֵׂה עִמִּי כְּגֹדֶל נִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּכָל־עֵת, בְּאֹפֶן שֶׁתַּזְמִין לִי עֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת בָּהֶם,

וְתַעֲזֹר וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבִי לִתֵּן לָהֶם צְדָקָה הַרְבֵּה בְלֵב טוֹב בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד, וְלֵילֵךְ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק עֲנִיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת.

כִּי כְבָר הוֹדַעְתָּנוּ, שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל פָּטוּר מִמִּצְוַת צְדָקָה, אֲפִלּוּ הֶעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ קַשְׁיוּת לְבָבֵנוּ, וְאֵיךְ מִתְגַּבְּרִים הַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים אֲפִלּוּ עַל גְּדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים מִלִּתֵּן צְדָקָה, עַד אֲשֶׁר הוֹלְכִים מֵעוֹלָמָם וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בְיָדָם,

מִכָּל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֶרֶךְ אֲשֶׁר פַּרְנָסָתָם מְצֻמְצֶמֶת, אֲשֶׁר רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מְאֹד מִמִּצְוַת צְדָקָה, בִּפְרָט לִזְכּוֹת בַּעֲנִיִּים הֲגוּנִים.

עַל־כֵּן אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם בְּכָל דָּבָר. אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי, עֵינַי תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד,

כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה תִקּוּנִים אֲנִי צָרִיךְ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בּוֹ הַרְבֵּה, וַאֲנִי רָחוֹק מִכֻּלָּם מְאֹד, רַק עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בוֹטֵחַ,

וְעַל חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁעָן, שֶׁאַתָּה תְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ, וּתְזַכֵּנִי לְתַקֵּן אוֹתִי בְּכָל הַתִּקּוּנִים, וְתוֹשִׁיעֵנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה, וְלַעֲסֹק בִּצְדָקוֹת, לְעוֹרֵר לֵב אַחֵינוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל מֵהֶם צְדָקוֹת הַרְבֵּה בְּכָל־עֵת, לְהַחֲזִיק יִרְאֵי יְהֹוָה הָאֲמִתִּיִּים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וְלָא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.

יְהֹוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי יְהֹוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן:הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָםבָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּהחֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק:

(רְאֵה זֶה מָצָאנוּ בִּכְּתַב יַד רַבֵּינוּ ז"ל: וְהוּא רָאׁשֵי פְּרָקִים מֵעִנְיַן פִּדְיוֹן [עַיֵּין בְּלִקוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן ק"פ] עִם תְּפִילָה קְצָרָה בְּסוֹפוֹ ורָאוּי לְהַצִיָגה כָּאן).

מָעוֹת, וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם.

צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ.

צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִיׁשָא.

דִינָא דְמַלְכוּתָא דִינָא

שׁוֹרֶשׁ הַדִינִים בִּינָה, אֲנִי בִּינָה לִי גְּבוּרָה, אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָא בְּשָׁרשׁוֹ.

שְׁלֹשָׁה יַדִּים בַּבִּינָה. יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה, ג' פְּעָמִים יָד גִּימַטְּרִיָּא שֵׁם שֶׁל מ"ב, מ"ב שֶׁבִּיצִירָה שֵׁם שֶׁל אָנָּא בְּכֹחַ, מ"ב שֶׁבַּבְּרִיאָה שְׁנֵי פְּעָמִים אקי"ק, מ"ב שֶׁבַּאֲצִילוּת הוי' פָּשׁוּט בְּמִלּוּאוֹ וְמִלּוּי דְּמִלּוּי.

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן קנ"ב-כשבא נשמה

מבואר בפנים מענין קדושת א"י בשם הזוהר הק' כתיב זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וגו'. והנה מחמת הקליפות שמסבבין את הקדושה בבחינת סביב רשעים יתהלכון וגו' לא הי' אפשר ליכנוס לקדושת א"י רק שנשאר פתח כנגד אמונה בבחינת פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים וזה שכן ארץ ורעה אמונה. אך לפעמים גוברים הפגמים כ"כ עד שמדחין אותו וסותמין לפניו הפתח של אמונה ולפעמים מעמידין שם בהפתח הנ"ל איזה ירא שמים שעומד לשמור שלא יכנס לשם. ומזה נשתלשל מה שלפעמים גם איזה איש כשר וירא שמים מונע את האדם מליסע לא"י. אך אם רצונו חזק בענין זה אז צריך לידע כי כל זה הוא רק בשביל נסיונו וצריך להתחזק ולהתגבר על הכל בבחינת מסירת נפש ממש. ועי"ז זוכה לעבור על הכל וליכנס לא"י. אך גם אח"כ כשבא לשם צריך להתגבר מאוד ברחמים ותחנונים לפני השי"ת שיזכה לקבל קדושת הארת החכמה והמוחין של א"י:

פסוקים ומאמרי חז״ל

מאמרי הזוהר

זוהר אחרי עב: עֵינַיִם- שֶכָל עֵינֵי הָעֹולָם מְצַפִים לַפֶתַח הַזֶה. אֲשֶר עַל דֶרְֶך תִמְנָתָה, מַה זֶה תִמְנָתָה? כְמֹו שֶנֶאֱמַר)(במדבר יב ּותְמּונַת .ה' יַבִיט וְכְָך בֵאַרְנּו, תָמָר הֵקִימָה הַדָבָר לְמַטָה, וְהִפְרִיחָה פְרָחִים וְנִצְנְצָה עֲנָפִים בְסֹוד הָאֱמּונָה. וִיהֹודָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדֹושִים נֶאֱמָן (הושע )יב ֶ. וַיִרְאֶהָ יְהּודָה וַיַחְשְבֶהָ לְזֹונָה וְגֹו'. כְמֹו שֶנ אֱמַר)(משלי ל כֵן דֶרְֶך אִּׁשָה מְנָאָפֶת. כִי כִסְתָה פָנֶיהָ, ּובֵאַרְנּו כִי כִסְתָה פָנֶיהָ, כְמֹו שֶנֶאֱמַר אָכְלָה .ּומָחֲתָה פִיהָ, שָרְפָה אֶת הָעֹולָם בְשַלְהֲבֹותֶיהָ, וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִי אָוֶן ִמָה הַטַעַם? מִּׁשּום כִי כ סְתָה פָנֶיהָ, וְאֵין מִי שֶיֹודֵעַ דְרָכֶיהָ לְהִנָצֵל מִמֶנָה.

דף לרשימות וחידושים