תורה קמ״ח — מידת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. מדת היראה עצמה יראה מהשם — נכללת יראה בחברתה עד אין סוף (עקב ענוה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה')

מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן יִרְאָה. וְזֹאת הַיִּרְאָה הִיא גַּם־כֵּן יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְכֵן נִכְלָל יִרְאָה אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ד' א שה"ש רבה סדר א' ירושלמי שבת פ"א וע"ש בפני משה): מַה שֶּׁעָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא, עָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה עַל רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'.

ב. עקב הענוה וראשית החכמה שניהם יראה — יש יראה למעלה מיראה עד אין סוף

נִמְצָא שֶׁעֲקֵב הָעֲנָוָה הִיא יִרְאָה, וְכֵן רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא גַּם־כֵּן יִרְאָה, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה, כִּי הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן יִרְאָה, וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף כַּנַּ"ל.

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. בְּמִדַּת הַיִּרְאָה יֵשׁ מַדְרֵגוֹת, יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה עַד אֵין סוֹף, עַיֵּן פְּנִים:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ר"פ - דַּע מִי שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן לִפְנֵי דַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה]הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי, שֶׁאֶהְיֶה דָבוּק בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד,

וְתָשִׂים חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, וְתִהְיֶה תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִהְיֶה עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶהְגֶּה בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלָיְלָה,

וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ עַל־פִּי רְצוֹנְךָ לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ לִנְסֹעַ אֵיזֶה נְסִיעָה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, תְּרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁגַּם בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, תִּהְיֶה פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה וּדְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַמְלֻבָּשׁ בְּאוֹתוֹ הָעֵסֶק וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן,

וְלֹא אַכְנִיס פְּנִימִיּוּת דַּעְתִּי בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְעִסְקֵי חֹל, רַק חִיצוֹנִיּוּת מַחֲשַׁבְתִּי תַּעֲסֹק בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל בִּפְנִימִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה אֶהְיֶה קָשׁוּר וְדָבוּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה.

וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה, וְיִהְיֶה הַהֵן שֶׁלִּי צֶדֶק, וְלֹא אַחֲלִיף וְלֹא אֲשַׁנֶּה דִבּוּרִי לְעוֹלָם אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל כָּל חֲלָלֵי דְּעַלְמָא.

וְתִהְיֶה כָּל כַּוָּנָתִי בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה,

וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת. וּתְזַכֵּנִי לְמַעֵט בְּעֵסֶק וּבְמַשָּׂא וּמַתָּן וּלְהַרְבּוֹת בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְתִהְיֶה תוֹרָתִי קֶבַע וּמְלַאכְתִּי עַרַאי.

וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמְּלָאכָה וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן תִּהְיֶה עִקָּר קְבִיעַת דַּעְתִּי וּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתִּי בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ. וּתְחַזְּקֵנִי בְּהָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, כִּי הַכֹּל מֵאִתְּךָ לְבַד,

רַק רְצוֹנְךָ שֶׁנַּעֲסֹק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, לְנַשְּׂאָם וּלְהָרִימָם וְלַחֲזֹר וְלַהֲשִׁיבָם וְלִתְּנָם אֶל מְקוֹמָם:

רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְתֵן לָנוּ כֹחַ וּגְבוּרָה וְעֵצָה לַמִּלְחָמָה, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָצֵאת לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בְּעִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ,

שֶׁיִּהְיֶה כָּל עִסְקֵנוּ וַעֲשִׂיָּתֵנוּ בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִדְבֵקוּת גָּדוֹל בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתִּי, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹחַ לְבָרֵר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּבַעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ, בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ וָדַעַת לִלְחֹם מִלְחָמָה זֹאת לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת מִתַּחַת יַד הַקְּלִפּוֹת שֶׁכּוֹבְשִׁים וְאוֹסְרִים אוֹתָם בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל,

וּבְכָל עֵת שֶׁמִּתְעוֹרְרִים לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם הֵם מִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר נֶגְדָּם, וְאֵיךְ לִלְחֹם עִמָּהֶם, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהֹוָה שְׁמוֹ, הוּא יִלָּחֵם לָנוּ. רִיבָה יְהֹוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לוֹחֲמָי. הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי. וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רוֹדְפָי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשׁוּעָתֵךְ אָנִי.

הוֹשִׁיעֵנִי בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי תָמִיד דְּבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ אֲפִלּוּ בְּעֵת עִסְקִי בַּעֲבוֹדוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בִּמְלָאכָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא,

וְאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה תָמִיד בִּפְרָט בְּעֵת צֵאתִי מֵאֹהֶל תּוֹרָה לַעֲסֹק בְּעִסְקֵי חֹל, שֶׁאֶתְגַּבֵּר וְאֶתְחַזֵּק אָז בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל,

תִּתֵּן כֹּחַ לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתְּבָרֵר וּתְלַקֵּט וְתַעֲלֶה וּתְנַשֵּׂא וְתָרִים כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה,

וְתַעֲלֶה וּתְנַשֵּׂא אוֹתָם, וְתַחֲזֹר וְתִתְּנֵם וּתְשִׁיבֵם לִמְקוֹמָם, אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלָם בַּתְּחִלָּה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, וְאַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח.

זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וְתִהְיֶה פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ דְבוּקָה וּקְשׁוּרָה בְּהַתּוֹרָה גַּם בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן.

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה שֶׁתַּצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ, שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְעוֹלָם לָבוֹא לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא, שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לָבוֹא (לִפְנֵי) לִידֵי דַּיָּנִים לָדוּן לִפְנֵיהֶם בְּדִין תּוֹרָה,

רַק יִהְיֶה כָּל מַשָּׂאֵינוּ וּמַתָּנֵינוּ בֶּאֱמוּנָה, וְכָל מִי שֶׁנַּעֲסֹק עִמָּהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן יִשְׂאוּ וְיִתְּנוּ עִמָּנוּ בֶּאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וְנֵדַע וְנָבִין וְנַאֲמִין שֶׁבְּכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה, וְיִהְיֶה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מְקֻשָּׁר תָּמִיד אֶל הַתּוֹרָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְתַקֵּן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עַל־יְדֵי הַדִּין תּוֹרָה לִפְנֵי הַדַּיָּנִים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה בְּזֶה הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה,

שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵּנִי יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי. עֲזֹר וְהוֹשִׁיעָה לַחֲלוּשֵׁי כֹחַ, לַחֲלוּשֵׁי דַעַת, לַחֲלוּשֵׁי עֵצָה כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, לְנַצֵּחַ מִלְחָמָה כְּבֵדָה כָּזֹאת בְּכָל הָאֳפַנִּים.

כִּי לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן עַל זֶה לְעֹצֶם פְּגָמֵינוּ הַמְּרֻבִּים, אַךְ לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לִבֵּנוּ, שֶׁאָנוּ בְּטוּחִים וְנִשְׁעָנִים עַל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עֲלֵיהֶם הִשְׁלַכְנוּ אֶת יְהָבֵנוּ,

הֵם יִלָּחֲמוּ בַּעֲדֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ אַחַר עֵצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת וְנִדְרֹךְ בִּנְתִיבוֹתֵיהֶם, וְלֹא נָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל.

יְהֹוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי יְהֹוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף. אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא. יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵינוּ.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי אָמֵן וְאָמֵן:

פרפראות לחכמה

אות א

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל מה שעשתה ענוה עקב לסילותא וכו' נמצא שיש יראה למעלה מיראה וכו' עיין ירושלמי שבת סוף הל"ג, ובפירוש הפני משה שם ותבין עוד יש לומר כי בכתבי האריז"ל מובא מאמר זה בנוסח אחר מה שעשתה ענוה וכו' עשתה יראה עטרה לראשה עיין שם על פי סוד (ומוכרח לומר כי החכמה הנ"ל הוא בחינת חכמה תתאה שהיא בחינת מלכות בחינת יראה כידוע) וכפי נוסחא זו מבואר כי מדת היראה בעצמה יש לה גם כן בחינת יראה שהיא עטרה לראשה ועקב לסילותא של ענוה כי יש יראה למעלה מיראה כמבואר בפנים:

דף לרשימות וחידושים