תורה קמ״ה — אין אדם מת וחצי וכו׳

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. אין אדם מת וחצי — בחינת מחלוקת (בעלי חצים, בעלי פלגתא)

אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ':

זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּתַרְגּוּמוֹ (בראשית מ״ט:כ״ג): וָרֹבּוּ בַּעֲלֵי חִצִּים – בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּא.

ב. האוחז תאוותו ממחלוקת כאילו לא מת — שאומרים הלכה בשמו, מה שאין כן בעלי מחלוקת

וּמִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחֲלֹקֶת, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת. כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים (ירושלמי שקלים פ"ב): וְכִי אֶפְשָׁר לָדוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְׁמוֹ וְאָז כְּאִלּוּ לֹא מֵת.

אֲבָל עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, מָצִינוּ שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֲלָכָה מִשְּׁמָם, כְּמוֹ אֲחֵרִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּהוֹרָיוֹת יג: עַיֵּן שָׁם):

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. מִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחֲלֹקֶת זוֹכֶה שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ, וְאָז הוּא דָּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת וּכְאִלּוּ לֹא מֵת:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה רס"ו - וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת]לְסֻכּוֹתאַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים, וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בִּזְמַנָּהּ כָּרָאוּי בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּבְלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין אֵלַי הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים וְהַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים הַנִּמְשָׁכִין עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת הַקָּדוֹשׁ עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד, שֶׁאָז אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בָּנֶיהָ, וְאַתָּה פּוֹרֵס סֻכַּת רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ.

מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ.

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מִמִּצְוַת סֻכָּה.

וְכַמָּה תַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְהַפְצָרוֹת בְּלִי שִׁעוּר אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁתְּזַכֵּנִי לְמֹחִין קְדשִׁים כָּאֵלֶּה לַחֲסָדִים כָּאֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְדַעַת אֲמִתִּי, לְדַעַת שֶׁל אָדָם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָצֵאת מִבְּהֵמָה לְאָדָם,

שֶׁאָחוּס עַל עַצְמִי מֵעַתָּה וְלֹא אֶעֶשֶׂה עוֹד מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, רַק אֶזְכֶּה מְהֵרָה לְדַעַת אֲמִתִּי שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם.

וְאֶזְכֶּה לִינֹק מֵהַשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם, וְלֹא אֶינֹק עוֹד מִשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, וְאֵצֵא וְאֶעֱלֶה מְהֵרָה מִגֶּדֶר־בְּהֵמָה לְגֶדֶר־אָדָם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עַל הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת, וְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נִפְגֹּם בְּמִצְוַת סֻכָּה כְּלָל, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה יְנִיקָתֵנוּ תָמִיד מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סֻכָּה,

וְלֹא נִצְטָרֵךְ לִינֹק חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת, וְלֹא נוֹצִיא לְעַצְמֵנוּ הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, לְמַעַן לֹא נִגְרֹם חַס וְשָׁלוֹם, מִיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּן.

וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְהֹוָה. וְנֶאֱמַר, בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים וַחֲסָדִים, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ דַּעַת שָׁלֵם וַאֲמִתִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לִבְנוֹת בַּיִת, שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ הַבִּנְיָן כְּלָל,

וְלֹא יַגִּיעַ לָנוּ שׁוּם סַכָּנָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן עַל־יְדֵי בִנְיַן בֵּיתֵינוּ, רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִבְנוֹת בַּיִת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה.

וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן. וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים.

וְנִבְנֶה בֵּיתֵנוּ לְשֵׁם יְהֹוָה לַעֲסֹק בּוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וּלְהַכְנִיס בּוֹ אוֹרְחִים הֲגוּנִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתֵינוּ בֵּית־תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וְנִקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהֹוָה אֵל עוֹלָם:

לְשִׂמְחַת־תּוֹרָהוּבְכֵן תְּזַכֵּנוּ עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשִׂמְחַת־תּוֹרָה, לְסַיֵּם הַתּוֹרָה וּלְהַתְחִילָהּ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה. נָגִיל וְנָשִׂישׂ בְּזֹאת הַתּוֹרָה כִּי הִיא לָנוּ עֹז וְאוֹרָה.

וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מִשָּׁם מֵחָדָשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כִּי מִסֻּכָּה יוֹצֵאת הַתּוֹרָה,

עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כְּנִיסָתֵנוּ לַסֻּכָּה נִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה מֵאִתָּנוּ בְּעַצְמֵנוּ תּוֹרָה, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִהְיֶה נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ תּוֹרָה, אוֹרַיְיתָא וְיִשְׂרָאֵל וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא חַד.

וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה, קְדֻשַּׁת חַג הַשָּׁבוּעוֹת, קְדֻשַּׁת חֹדֶשׁ סִיוָן, קְדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים.

וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בִּזְמַנָּהּ בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא נִגְרֹם חַס וְשָׁלוֹם מִיתַת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּן, רַק נִהְיֶה נִזּוֹנִים וְיוֹנְקִים תָּמִיד מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סֻכָּה.

וְתִפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ תָמִיד, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְנִזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַמֻּכְרָח לַעֲסֹק בְּבִנְיָן, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן כְּלָל, רַק תִּשְׁמְרֵנוּ וְתָגֵן עָלֵינוּ בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת סֻכָּה שֶׁעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים, שֶׁנִּזְכֶּה לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה אֲמִתִּיִּית לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד.

וְיִהְיֶה בֵּיתֵנוּ בַּיִת שֶׁמְּגַדְּלִין בּוֹ תוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּר בְּבֵיתֵנוּ הַרְבֵּה דִּבְרֵי־תוֹרָה וּתְפִלָּה כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים.

וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ בְּתוֹךְ בֵּיתֵנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְכָל טוֹב אֲמִתִּי לָנֶצַח, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בָּזֶה וּבַבָּא.

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל הַהוֹצָאוֹת וְהַהִצְטָרְכוּת שֶׁצְּרִיכִים לְבִנְיַן בֵּיתֵנוּ בְּשֶׁפַע גָּדוֹל, וְלֹא יַגִּיעַ לָנוּ שׁוּם עֲנִיּוּת, וְלֹא שׁוּם חֹסֶר עַל־יְדֵי בִּנְיַן בֵּיתֵנוּ.

וְלֹא יַטְרִיד אוֹתָנוּ הַבִּנְיָן חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ כְּלָל מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת,

וְתַזְמִין לָנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, עֵצִים הַמְסֻגָּלִים לְבֵיתוֹ, וְיִהְיוּ מְסֻדָּרִים בְּהַבִּנְיָן כְּפִי הַסֵּדֶר הָרָאוּי לָהֶם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. וּתְסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַבִּנְיָן רַק לְטוֹבָה בְּכָל הָאוֹפַנִּים לָנוּ וּלְבָנֵינוּ וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ:

מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ, כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בְּעִנְיַן הַבִּנְיָנִים, וְכַמָּה סַכָּנוֹת יֵשׁ בָּהֶם, אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ, כַּמָּה וְכַמָּה מֻכְרָחִים לִבְנוֹת בֵּיתָם, כִּי אִי־אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בַּחוּץ, וּבִפְרָט אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁצָּרִיךְ בַּיִת לַעֲבוֹדָתוֹ לְקַבֵּל בּוֹ שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב וּלְהַכְנִיס אוֹרְחִים, וּלְגַדֵּל בּוֹ בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה,

וּמַה יַּעֲשֶׂה בָּשָׂר־וָדָם קָרוּץ מֵחֹמֶר נִבְעָר מִדַּעַת, וּבִפְרָט כָּמוֹנִי הַיּוֹם, לְכַוֵּן רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהִתְנַהֵג תָּמִיד כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת. יְהֹוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְהֹוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף.

וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתִבְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

פרפראות לחכמה

אות א

זה בחינת מחלוקת כתרגומו ורבו בעלי חצים בעלי פלגותא ועיין גם בסי' מ"ו מחאת כפים וכו' מביא שם גם כן וחץ לשון מחלוקת וכו' בעלי חצים בעלי פלגותא וכן כאן פירש וחצי מלשון חץ כמו (שמואל א כ) הנה החצי ממך והלאה וכו' ולכאורה נראה שפירש בעלי פלגותא מלשון פלוגתא ומחלוקת הרגיל בדברי חז"ל ועיין רש"י ז"ל שם שפירש בעלי פלגותא מלשון (במדבר ל"א) ותהי המחצה אותם שהיו ראוין לחלק ממנו נחלה אבל אליבא דידיה פירש בעלי חצים שלשונם כחץ וכן תרגם יונתן וזה גם כן בחינת מחלוקת, וגם לשיטת התרגום אונקלוס מודה גם כן שעל כל פנים ורובו הוא מלשון מריבה ומחלוקת שנעשו לו אחיו אנשי ריב וכו':

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים