תורה ק״ל — כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

5 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

ק״ל

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו

כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–7
  4. 4.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 8
  5. 5.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 9

סך הכול כ־9 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו — ענוה מצילה מניאוף וזוכה לשמירת הברית, ומשה ענו מאד

כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (סוכה נב):

עַל־יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִנִּאוּף, וְזוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ד:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה, לַסּוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָּצוּד.

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַסְּמִיכוּת (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד וְכוּ', לַפָּסוּק: וַתְּדַבֵּר אַהֲרֹן וּמִרְיָם בְּמשֶׁה. כִּי הֵם דִּבְּרוּ עַל אוֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית אֲשֶׁר לָקַח, כִּי כּוּשִׁית עַל־שֵׁם יָפְיָהּ נִקְרֵאת, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁלְּקָחָהּ לְשֵׁם יֹפִי,

וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ עַל הַפְּרִישׁוּת, כִּי הֵם לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת פָּרוּשׁ. וְעַל זֶה הֵשִׁיבָה הַתּוֹרָה וְסָמְכָה תֵּכֶף, וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם – כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה עָנָו מִכֹּל הָאָדָם, הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי, וְלֹא הָיָה לוֹ יִחוּדָא תַּתָּאָה כְּלָל.

ב. תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז — עיקר היצר הרע בתאות ניאוף, ועקרא דיצרא בישא לגלאה עריין

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין יט:): תָּקְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף – עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל בֹּעַז, תָּקְפּוֹ שֶׁל בֹּעַז – עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל פַּלְטִי בֶּן לַיִּשׁ. כִּי הוּא תָּלוּי בַּעֲנָוָה, כִּי עַל־יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִפְּגַם הַבְּרִית.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ – שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת,

יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוַת נִאוּף, כִּי זֶה עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקרא דף טו:): עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא לְגַלָּאָה עֲרָיִין:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. עַל-יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִנִּאוּף וְזוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית אֲבָל עַל-יְדֵי גַּאֲוָה וְגַדְלוּת מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוָה זֹאת:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קצ"א - אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְכוּ' שַּׁ"י עוֹלָמוֹת]יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד וְלִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וּבָרָאתָ אֶת הָאָדָם בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ,

שֶׁזֶּה עִקָּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁבְּכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וְשֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם תַּעֲנוּג וְטוֹב כִּי אִם בְּדֶרֶךְ שְׁאֵלָה, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה.

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הִבְטַחְתָּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְהַנְחִיל אוֹהֲבֵי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. וְגִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁכָּל הַשַּׁי עוֹלָמוֹת מַרְגִּישִׁין רַק בַּלֵּב, וְעַל כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשֶׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיֶה כָּל הַשַּׁי עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, וַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ יִהְיֶה חָסֵר וָרֵק מֵהֶם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה.

וְעַתָּה, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת בִּכְלַל יְרֵאֶיךָ וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לִנְחֹל אוֹתָם הַשַּׁי עוֹלָמוֹת בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת נַחֲלַת שַׁי עוֹלָמוֹת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּיהִנֹּם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו,

כִּי הִרְבֵּתִי לִפְשֹׁעַ נֶגְדֶּךָ, עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי. טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי. וְלֹא דַי לָנוּ בַּעֲוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי אִם הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק.

אַךְ כְּבָר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקֶיךָ עֹצֶם רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּלִי שִׁעוּר. עַל כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְנַפֵּל לְפָנֶיךָ וּלְהַעְתִּיר עֲדַיִן לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּאֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ מִצַּדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהֵעִירוּ אָזְנֵנוּ מִמְּךָ לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לָזֶה,

מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה. הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת בָּזֶה וּבַבָּא, הַצִּילֵנִי מֵעוֹנָשֶׁיךָ הַקָּשִׁים, הַצִּילֵנִי מִזַּעְמֶךָ, חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ.

רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם אָנֹכִי אֶזְכֶּה לִנְחֹל שַׁי עוֹלָמוֹת בֶּאֱמֶת,

וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְאַל תַּחְפִּירֵנִי מִתִּקְוָתִי, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד, רַחֲמֶיךָ רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר. רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי.

רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִם בִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד, בְּכֹחָם וּבִזְכוּתָם בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל אֵלֶּה.

עֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר עֲשֵׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה.

עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבֻלְבָּלוֹת. וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד לְהַמְשִׁיךְ כָּל רַעְיוֹנַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

במדבר י״ב:ג׳: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָֽאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָֽה׃

מאמרי חז״ל ומדרש

סוכה נב: אִי מַאן דְּסָנֵי לִי הֲוָה, לָא הֲוָה מָצֵי לְאוֹקוֹמֵי נַפְשֵׁיהּ. אֲזַל תְּלָא נַפְשֵׁיהּ בְּעִיבּוּרָא דְּדָשָׁא וּמִצְטַעֵר. אֲתָא הָהוּא סָבָא, תְּנָא לֵיהּ: כׇּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵירוֹ — יִצְרוֹ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק

סוטה ד:: כׇּל הָאוֹכֵל פַּת בְּלֹא נִיגּוּב יָדַיִם — כְּאִילּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא וְגוֹ׳״. וּמַאי ״וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד״? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ — לְבַסּוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד״. אָמַר רָבָא: הַאי ״נֶפֶשׁ יְקָרָה״ — ״נֶפֶשׁ גְּבוֹהָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ.

סנהדרין יט:: …וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)

דף לרשימות וחידושים