תורה קי״ט — הנכנס לבקר את החולה

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

5 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

קי״ט

הנכנס לבקר את החולה

הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–7
  4. 4.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 8
  5. 5.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 9

סך הכול כ־9 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. יכולה היא שתרחם — מי שצריך רחמים נשלח לו לרחם על אחר, והרחמנות תלויה בדעת

הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם (שבת יב):

כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״ג:י״ח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמְךָ.

וּמִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּלוּי בְּדַעַת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה יֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת. כִּי כַּעַס, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:ט׳): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ.

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו; כִּי אִם אֵין בּוֹ דֵּעָה אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת, כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. עַל כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כִּי כָּל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו כַּנַּ"ל, אֲבָל אִם אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו.

ב. שבת בחינת דעת — שתרחם אתה על אחרים מכוח דעת השבת ויירחמו עליך

נִמְצָא זֶה הַחוֹלֶה שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, וְזֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל.

וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, כִּי כָּל יְמוֹת הַחֹל כְּתִיב (במדבר י״א:ח׳): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בשלח דף סג), אֲבָל בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ הַדַּעַת לְכָל אֶחָד.

וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַמְבַקְּרִים לְהַחוֹלֶה:

יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם, הַיְנוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, יְכוֹלָה שֶׁתְּרַחֵם – לְשׁוֹן נוֹכֵחַ, הַיְנוּ שֶׁתְּרַחֵם אַתָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים בְּוַדַּאי יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי כָּל הַמְרַחֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל.

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת, וְעַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קנ"ט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה]נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי. דֶּרֶךְ פִּקוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ. דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, נוֹתֵן הַתּוֹרָה, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלָיְלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ,

וּתְטַהֵר רַעְיוֹנַי וְלִבִּי לַעֲבוֹדָתֶךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתִי בְּלִמּוּדִי בֶּאֱמֶת לְשִׁמְךָ לְבַד, בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת כְּלָל, בִּלְתִּי לַיהֹוָה לְבַדּוֹ,

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תַּעַזְרֵנִי בְּכָל־עֵת לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמִי כָּרָאוּי. עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה כָּל לִמּוּדִי בִּשְׁבִיל שְׁכִינַת עֻזֶּךָ, לַאֲקָמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא,

עַד שֶׁיַּעֲלֶה כָּל לִמּוּדִי לְהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אֶמְצָעִי בֵּינוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבֵין הָעוֹלָם. וּתְקַבֵּל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה כָּל לִמּוּד תּוֹרָתִי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה,

וְעַל־יְדֵי־זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִלִּמּוּד תּוֹרָתֵנוּ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת,

שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁפַע מֵעֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לְהַחֲיוֹת כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְכָל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְכָל דָּרֵי מַעְלָה.

וְגַם תֵּרֵד הַשֶּׁפַע גַּשְׁמִיּוּת עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָתֵנוּ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ עַל־יְדֵי־זֶה, בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי בְּשֶׁפַע גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב בָּזֶה וּבַבָּא:

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁכָּל הָאֵדִים וְהָאֲוִירִים שֶׁנִּשְׁאוֹב מֵהַתּוֹרוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, אֲשֶׁר אֵין זוֹכִים שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדָם עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה,

אֲשֶׁר לִמּוּדָם נִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר בַּלַּיְלָה עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַקַּר שֶׁל כָּל הַגַּרְדִּינֵי נִמּוּסִין הַיּוֹצְאִין בַּלַּיְלָה וּמַכֶּה עֲלֵיהֶם וְכָל בְּנֵי עוֹלָם שׁוֹאֲבִין מֵאֵדִים אֵלּוּ,

אָנָּא יְהֹוָה, עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדֶּךָ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּשְׁאֹב וּנְקַבֵּל מֵאֵלּוּ הָאֵדִים שֶׁל אֵלּוּ הַתּוֹרוֹת לְטוֹבָה, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלֵנוּ מֵהֶם טַל תּוֹרָה, טַל אוֹרוֹת, סַם חַיִּים,

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בְּכָל יוֹם בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ וְהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת,

וְתִהְיֶה תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה חֲדָשָׁה בְּעֵינֵינוּ לְגַמְרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי שֶׁנְּקַבֵּל וְנִשְׁאֹב מֵאֵלּוּ הָאֵדִים הַנִּמְשָׁכִין מִכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם,

וְיִצְטָרְפוּ אֶצְלֵנוּ צֵרוּפִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת הַטַּל הַזֶּה הַנַּעֲשָׂה מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת הַמִּתְפַּזְּרִים בָּאֲוִיר, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי־זֶה הִתְעוֹרְרוּת לִרְדִיפַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַשְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת.

וְתַצִּילֵנוּ מִתַּאֲוַת מָמוֹן וּמֵרְדִיפַת וְטִרְדּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו,

רַק נִזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ יְהָבֵנוּ עַל יְהֹוָה, וְלִבְטֹחַ בְּךָ לְבַד שֶׁאַתָּה תְּכַלְכְּלֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ, וְלֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה,

רַק כָּל תְּשׁוּקָתֵנוּ יִהְיֶה לְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה.

וְנִתְעוֹרֵר בְּכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּהִתְעוֹרְרוּת וְחֵשֶׁק וְרָצוֹן חָדָשׁ לְגַמְרֵי אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב,

עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ כָּל יְמֵי חַיֵּנוּ, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ תָמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

דברים י״ג:י״ח: וְלֹֽא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהֹוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָֽתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִֽחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

קהלת ז׳:ט׳: אַל־תְּבַהֵל בְּרֽוּחֲךָ לִכְעוֹס כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנֽוּחַ׃

במדבר י״א:ח׳: שָׁטוּ הָעָם וְלָֽקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּֽׁמֶן׃

מאמרי חז״ל ומדרש

שבת יב: תָּנוּ רַבָּנַן, הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה אוֹמֵר: ״שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעוֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא״. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם״.

שבת קנא:: מֵילָט קָא לָיְיטַתְּ לְהוּ?! אֲמַר לַהּ, קְרָא קָא כְּתִיב: ״כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל — גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. תַּנְיָא, רַבִּי גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר: ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ״, כׇּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת — מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת — אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. ״עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר״ — זוֹ פַּדַּחַת וְהַחוֹטֶם, ״וְהַיָּרֵחַ״ — זוֹ נְשָׁמָה, ״וְהַכּוֹכָבִים״ — אֵלּוּ הַלְּסָתוֹת, ״וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם״ — זוֹ מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי דִּמְעֲתָא — עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין הָדְרָא, מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא הָדְרָא.

ברכות לג: אָמַר רַב אַמֵּי: גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בִּתְחִלַּת בְּרָכָה שֶׁל חוֹל. וְאָמַר רַב אַמֵּי: גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳״. וְכׇל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה — אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עוֹשֵׂהוּ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:

דף לרשימות וחידושים