סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
קי״ז
הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־11 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת –
כִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מג:), שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת יוּכַל לָבוֹא, וְעַל כֵּן מֵאָז מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ.
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ"ח): אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ, וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ; וְהַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (תשא דף קפח), דְּשָׁאַל הַאי מִינָא: כְּתִיב: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן וְכוּ', וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹנַנְתָּ לֹא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן, כִּי הָאֱמֶת עָתִיד לְהִתְקַיֵּם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ, עַיֵּן שָׁם.
וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא אֵלִיָּהוּ, וּבְיָמָיו יִוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, אֲזַי יְקֻיַּם: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן; וִירַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ עַד עַכְשָׁו שֶׁהוּא בְּשֶׁקֶר, וִיקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת.
וְזֶה: לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין; הַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד): שֶׁקֶר מְקָרְבִין מִלֵּהּ וֶאֱמֶת מְרַחֲקִין מִלֵּהּ, וְהָבֵן.
וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַנָּחָשׁ, הַנִּקְרָא אָרוּר (בראשית ג), וְהַנָּחָשׁ הֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם, וְהַשֵּׁנָה הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה (ברכות נז:). וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, נִדְחֶה הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ, לָכֵן קָשֶׁה לִישֹׁן.
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מט:): עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים. וְעֶבֶד הוּא בְּחִינַת (בראשית ט׳:כ״ה): כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, וְהוּא בְּחִינַת אָרוּר (שם), בְּחִינַת הַנָּחָשׁ.
וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, וְנִדְחֶה בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, נִדְחֶה הַשֵּׁנָה שֶׁיָּרְדָה לָעֲבָדִים. וְעַל כֵּן אֵלִיָּהוּ בְּגִימַטְרִיָּא בֵּן – הֶפֶךְ בְּחִינַת עֶבֶד:
וְעוֹד, כִּי אִם אֵין דַּעַת – הַבְדָּלָה מִנַּיִן (ירשלמי ברכות פ"ה). נִמְצָא שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה, הוּא בִּבְחִינַת דַּעַת, כִּי אִם אֵין דַּעַת וְכוּ'. וְעַל כֵּן קָשֶׁה לִישֹׁן, כִּי הַשֵּׁנָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת:
[עַל־פִּי תּוֹרָה קמ"ג - מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר]בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל. אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהֹוָה אֶתְחַנָּן.
עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלָי.
רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַקְנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ,
כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל חֶסְרוֹן הָעֵצָה וְעֹצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי בְּכָל הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר עַל פִּי רֹב כָּל עֲצָתִי חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, וְאֵינִי יָכוֹל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי בְּשׁוּם דָּבָר לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן,
אֲשֶׁר זֶה הַדָּבָר הָיָה בְּעוֹכְרַי, וּמוֹנֵעַ אוֹתִי הַרְבֵּה מֵעֲבוֹדַת יְהֹוָה וּמִתְּשׁוּבָה אֲמִתִּיִּית.
רַחֵם עָלַי, בַּעַל הָרַחֲמִים. גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילָה, וְזַכֵּנִי לְקַבֵּל תָּמִיד כָּל הָעֵצוֹת מִצַדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל עֵצוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַצַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים,
זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם כָּל הָעֵצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בַּעֲבוֹדוֹת יְהֹוָה, וְהֵן בַּעֲבוֹדוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן וּפַרְנָסָה, וְהֵן בְּשַׁאֲרֵי עֲסָקִים, בְּכֻלָּם אֶשְׁאַל אֶת פִּיהֶם, וְאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת מֵהֶם עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.
וְיָאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד גָּדוֹל. וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם.
וְאֶזְכֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל־עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם בְּעֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא אַמְשִׁיךְ עָלַי שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים וְהֶזֵּק חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי עֵצוֹת נִבְעָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם,
רַק אֶשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקַבֵּל כָּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, בְּאֹפֶן שֶׁיָּאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה.
וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלַי בְּכָל־עֵת, וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם,
וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם. עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר.
וְנֶאֱמַר, יְהֹוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יְפִירֶנָּה. וְנֶאֱמַר, יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְהֹוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.
בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
ענין שקשה לישן במוצאי שבת וכו' אין אליהו בא אלא לרחק המקורבין בזרוע וכו' (עדיות פ"ח), היינו לרחק השקר ולקרב האמת וכו' שמעתי שפעם אחת ישבו מסיבה אחת של גדולי הצדיקים והיה ביניהם הרב הגאון הצדיק וכו' משיפיטיווקיע ז"ל, והקשה על מה שאמרו רז"ל (בבא מציעא כ"ג) יהא מונח עד שיבא אליהו, והפירוש הוא עד שיבא אליהו ויאמר למי המנה ולמי המאתים, והלא אליהו איננו אלא עד אחד והתורה אמרה (דברים י"ט) על פי שנים עדים יקום דבר (וכבר הובאה קושיא זאת בספר הקנה דע"ט ע"ב ובדף פ' ע"ב עיין שם מה שתירץ בזה על פי סוד ואולי גם הרב הגאון הנ"ל הקשה זאת בשם ספר הקנה) ושתקו כולם ולא ענו דבר, וגם רבינו ז"ל ישב אז ביניהם ויהי כמחריש, אך הכרת פניו ענתה בו שאין הקושיא מקובלת אצלו והפצירו בו עד בוש והשיב להם כלאחר יד הלא ארז"ל (עדיות ח) אין אליהו בא אלא לקרב המרוחקין וכו' היינו לרחק השקר ולקרב האמת, כי ארז"ל (שבת ק"ד) שקר מקרבין מיליה אמת מרחקין מיליה וכו' כמבואר בפנים, נמצא שכשיבוא אליהו ויקרב העולם אל מדת האמת אז ממילא לא יצטרכו לעדותו כלל, רק השקרן בעצמו יודה על האמת ששלו המנה ושל חבירו המאתים וענו כולם ואמרו יישר (ועיין זוהר ויקהל קצ"ז ע"א לענין יונה בן אמתי שפירש שם שאמתי היינו אליהו על שם (מלכים א י"ז) ודבר ה' בפיך אמת) ועדיין הדברים צריכין בירור כי לא שמעתים מפי אנ"ש רק העולם מספרין כן בשם רבינו ז"ל:
לענין המבואר שם שעבד הוא מבחינת הנחש בחינת שקר עיין בבא מציעא דפ"ז לית המנותא בעבדי:
היושבים בא"י הם נקראים בנים למקום כמובא. ועי' מגלה עמוקות אופן רכ"ד. כי שם עיקר האמת כנ"ל כמה פעמים. וע"כ נקראת ארץ מרחקים כי אמת מרחקין מיליה. וזה שמובא ויר'א א'ת המקו'ם ס"ת "אמת" וזה מרחוק היינו כנ"ל. וע"כ כשזוכין שם לבחינת אמת נקראים בנים כמבואר בפנים. וגם שם עיקר שלימות הדעת כנ"ל.וע"כ נכון שם למעט בשינה. ודוד המע"ה כשרצה למצוא את מקום הבית המקדש שמשם שורש קדושת א"י אמר אם אתן שנת לעיני לעפעפי תומה עד אמצא מקום לד'. ויעקב אע"ה אמר אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי ופירש"י שאם ידעתי לא ישנתי היינו כנ"ל:
בראשית ט׳:כ״ה: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִֽהְיֶה לְאֶחָֽיו׃
עירובין מג:: …כִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)
שבת קד: מַאי דִּכְתִיב ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״? בָּא לִיטַמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִיטָּהֵר — מְסַיְּיעִים אוֹתוֹ. שִׁי״ן — שֶׁקֶר. תָּי״ו — אֱמֶת. מַאי טַעְמָא שֶׁקֶר מְקָרְבָן מִילֵּיהּ, אֱמֶת מְרַחֲקָא מִילֵּיהּ? — שִׁיקְרָא שְׁכִיחַ, קוּשְׁטָא לָא שְׁכִיחַ. וּמַאי טַעְמָא שִׁיקְרָא אַחֲדָא כַּרְעֵיהּ קָאֵי, וֶאֱמֶת מְלַבַּן לַבּוֹנֵי — קוּשְׁטָא קָאֵי, שִׁיקְרָא לָא קָאֵי. א״ת ב״ש: — אוֹתִי תִּעֵב אֶתְאַוֶּה לוֹ ב״ש בִּי לֹא חָשַׁק, שְׁמִי יָחוּל עָלָיו? ג״ר — גּוּפוֹ טִימֵּא, אֲרַחֵם עָלָיו ד״ק דַּלְתוֹתַי נָעַל, קַרְנָיו לֹא אֲגַדֵּעַ? עַד כָּאן מִדַּת רְשָׁעִים, אֲבָל מִדַּת צַדִּיקִים:
ברכות נז:: חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה וַעֲשָׂרָה סִימָן: חֲמִשָּׁה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, אֵלּוּ הֵן: אֵשׁ, דְּבַשׁ, וְשַׁבָּת, וְשֵׁינָה, וַחֲלוֹם. אֵשׁ — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנָּם. דְּבַשׁ — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַמָּן. שַׁבָּת — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לָעוֹלָם הַבָּא. שֵׁינָה — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַמִּיתָה.
קידושין מט:: עֲשָׂרָה קַבִּים כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם תִּשְׁעָה נָטְלָה מִצְרַיִם כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים נְגָעִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ חֲזִירִים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים זְנוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עַרְבִיָּא כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים עַזּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מֵישָׁן כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שִׁכְרוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ כּוּשִׁים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שֵׁינָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים וְאֶחָד נָטְלוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.