סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
ק״ג
אִיתָא בַּגְּמָרָא
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־16 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין דף צא:):
כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְכוּ'.
וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד מְנִיאִין [לֵב] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָם, בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים (במדבר ל״ב:י״ד), וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא.
הַדָּבָר הַזֶּה קִבַּלְתֶּם מֵרַבָּנֵיכֶם, שֶׁרַבְּכֶם גָּזַל מִכֶּם הֲלָכוֹת, וְהֲלָכוֹת הֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ"ל. וְעַתָּה גַּם אַתֶּם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיכֶם, וּרְצוֹנְכֶם לִגְזֹל מִיִּשְׂרָאֵל נַחֲלַת אֲבוֹתָם.
וּבֶפֶרֶק קַמָּא דְּבָּבָא בַּתְרָא (דף ח:): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת,
וְעַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁהֵם מְחַיְּבִים רַבִּים, שֶׁמְּנִיאִין לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִסְּתָמָא גַּם רַבָּם אֵינָם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, אֶלָּא מְחַיְּבֵי הָרַבִּים. בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים [חַטָּאִים], וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא:
[עַל־פִּי תּוֹרָה קע"ט - תַּעֲנִית מְבַטֵּל מַחֲלֹקֶת]יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, יָחִיד קַדְמוֹן, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ,
וַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמֹר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם תָּמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ וְשָׂגְבוּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֹצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל־עֵת, וְכָל עֲסָקֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כֻּלָּם כְּאֶחָד אֵינָם כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא כְּדֵי לְסַבֵּב סִבּוֹת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר תַּכְלִית הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת,
וְרַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לְטַהֵר וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע, אַתָּה מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לְשַׁנּוֹת הַנְהָגַת הָעוֹלָמוֹת בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים וְנִפְלָאִים עַד אֵין קֵץ וָסוֹף, וְהַכֹּל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, לְטוֹבָתָם הָאֲמִתִּיִּית וְהַנִּצְחִיִּית, כְּדֵי לְרַמֵּז לָהֶם רְמָזִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפַנִּים שׁוֹנִים בְּלִי שִׁעוּר, לִקְרֹא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם בָּעֵת וּבָרֶגַע הַזֹּאת, לְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, כִּי רַק זֶהוּ טוֹבָה בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם טוֹבָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם זוּלָתָהּ כְּלָל.
וְהִנֵּה אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי,
וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד, בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה עֲדַיִן לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה מְעֹרְרֵנִי וּמְחַזְּקֵנִי עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ וּלְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ,
מִלְּבַד מַה אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְנוֹרָאוֹת לְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, בִּקְדֻשַּׁת מִצְוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם לַחֲטֹף בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְהַנִּפְסָד, הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן.
מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי. מָה אָשִׁיב לַיהֹוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ.
וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה שֶׁתּוֹרֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַדְרִיכֵנִי בְּכָל־עֵת וְשָׁעָה בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה,
וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת,
אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלַת הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית שֶׁהוּא עִקָּר הַתְּשׁוּבָה. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִמְצָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּלִי רְשׁוּת הֶחָכָם הָאֱמֶת, וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה, שֶׁהִזְהִירוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּתַעֲנִית, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִדִבְרֵי תוֹרָה.
וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה, וּמִלְּבַד רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַל עִנְיָן הַתַּעֲנִית מִצַּד כֹּבֶד הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, נוֹסַף לָזֶה רִבּוּי מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מִצַּד הַסְּפֵקוֹת הָרַבִּים שֶׁבְּלִבִּי עַל עִנְיָן הַתַּעֲנִית כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ.
עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ, מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵידַע בְּכָל־עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְלֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל עַצְמִי מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי,
רַק אֶזְכֶּה מֵאִתְּךָ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת אֲמִתִּי. וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל־עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תַּעֲנִית. וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל גַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי הָרָע,
וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, הֵן עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם קָמִים תָּמִיד כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם כַּמָּה מִינֵי חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים וּמַלְעִיגִים בְּכַמָּה אֳפַנִּים לְהַטּוֹתָם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, הֵן עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתְךָ, מוֹנְעִים אוֹתָנוּ הַרְבֵּה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל,
כִּי כָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנַי, מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי בִּלְבּוּלִים רַבִּים בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, אֲשֶׁר כָּל זֶה נִקְרָא מַחֲלֹקֶת, וּכְנֶגֶד כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת צְרִיכִין תַּעֲנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת.
עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְזַכֵּנִי לָשׂוּם אֶל לִבִּי לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת,
וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים שֶׁלִּי, לְבַטֵּל כֻּלָּם כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ וּלְדַבֵּק לִבִּי בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְלֹא אָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים כְּנֶגֶד רְצוֹנִי,
וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וְחוֹלֵק לְבַטְּלֵנִי חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבְּלִבִּי, הַכֹּל יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי. וְאֶזְכֶּה לְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה רַבָּה וַעֲצוּמָה תָמִיד לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ, שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה:
לְיוֹם־כִּפּוּר וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה עֲצוּמָה.
וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּל הַחֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה,
וּלְהִתְוַדּוֹת בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִים, וּלְהִתְחָרֵט עַל הֶעָבַר בַּחֲרָטָה גְמוּרָה וְלַעֲזֹב בֶּאֱמֶת דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת, וּלְקַבֵּל עָלַי בְּקַבָּלָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה לְבַל אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וּלְבַל אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרַע בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי,
וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה:
מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָיוֹם וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאֹד, כִּי הוּא יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָיוֹם וְאַדִּיר, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בּוֹ לְעַמֶּךָ, לִסְלֹחַ עֲוֹנוֹתֵיהֶם וּלְכַפֵּר פְּשָׁעֵיהֶם בַּיּוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה. רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה כָּרָאוּי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת,
בְּאֹפֶן שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים יוֹתֵר מֵחֹל הַיָּם. וְתַעַזְרֵנוּ בִּזְכוּת עֶצֶם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבִזְכוּת הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַכְנִיעַ אֶצְלֵנוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר ולְבַטֵּל כָּל מִינֵי רְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ כְּלָל, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ תָמִיד, וְלִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל,
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה, שֶׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ, וְיִתְבַּטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבַּעֲצָמַי,
אֲשֶׁר עַתָּה אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ וְהַלֵּב.
וְהַכֹּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַכָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים.
רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַשָּׁנָה, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְעָזְרֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי מֵעַתָּה, וְלֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד:
מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, עַל־יְדֵי רִבּוּי וְעֹצֶם פְּשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאֹד מְאֹד שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הוֹצֵאתִי הַחַיּוּת מִיָּמִים הַרְבֵּה בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי עַל הַיָּמִים חַיּוּת מִלְּמַעְלָה עַל־יְדֵי תוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף גַּם הוֹצֵאתִי מֵהֶם עֶצֶם חַיּוּתָם לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי רִבּוּי עֲוֹנוֹתַי שֶׁעָשִׂיתִי בָּהֶם,
אֲשֶׁר תִּקּוּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים הוּא עַל־יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים.
רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכֹחַ הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבְכֹחַ כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְעַנּוֹת בְּחַיַּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יָדָם לְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כֹּחַ שֶׁל יְמֵי הַיְנִיקָה, בְּכֹחַ הֶחָלָב שֶׁיָּנַקְתִּי מִמְּעֵי אִמִּי, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הֵנָּה.
וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם צֵאתִי מִן הָעוֹלָם לָבוֹא וְלִכְנֹס לְפָנֶיךָ עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְיִהְיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלִּי שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.
עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, עֲשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כַּמֵּת חַס וְשָׁלוֹם, לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ.
שַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאֹד הָעֲלוּבָה מְאֹד, עַל־יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְעַנּוֹת מֵעַתָּה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה הַרְבֵּה.
עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת, רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב וְזִכַּנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּלַנִי מִן הַתּוֹעִים וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב סֶלָה,
וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמִי מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אַפִּי בִּגְבוּרָה גְּדוֹלָה וְלִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי וְלִמְשֹׁל בְּרוּחִי וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל־עֵת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִסְתֹּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי, וּלְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה וְהַפְסָקוֹת שְׁלֵמוֹת.
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים, וּתְשַׂמַּח אֶת נַפְשִׁי תָמִיד, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי בְּחַיִּים חַיּוּתִי.
וְאֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳּרֶנָּה עֵקֶב. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַרְכֶּךָ אַהֲלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ,
כִּי לְךָ לְבַד עֵינַי תְלוּיוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
שבת הוא בחינת תשובה כנ"ל כמה פעמים ועיקר התשובה תולה בתורה כמבואר בפנים. והכל מודים כי בשבת ניתנה תורה ואז עיקר הזמן של חידושי תורה כנ"ל כמה פעמים. ועל ידי זה נתקבצין האותיות והניצוצות שנתפזר על ידו. וזה בחינת עליית הניצוצות בשלימות שעולין על ידי קדושת שבת כידוע.
וגם על ידי קדושת שבת נשלם הדעת שזה בחינת לדעת כי אני ה' מקדשכם ועל ידי זה מתעורר רחמנות שזה בחינת יכולה היא שתרחם האמור בשבת קדש (וכמובא לקמן בפנים סימן קי"ט) וכן ורחמיו מרובים וכו' ועל ידי זה זוכין להמשיך גם כן בחינת רחמים גדולים על ידי תפלת השם יתברך בעצמו כביכול ואז זוכין לישועה שלימה כמבואר בפנים. וזה שאמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין שנאמר אשר ישמרו את שבתותי וסמיך ליה והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי היינו כנ"ל. כי שבת הוא בחינת רחמים בחינת יכולה היא שתרחם כנ"ל.
וכשזוכין לשמור שתי שבתות היינו בחינת שבת תחתון ושבת עליון היינו שזוכין שהרחמים פשוטים מעוררין את הרחמים גדולים שזה בחינת תפלת ה' אז באה ישועה שלימה וזוכין לגאולת עולם. וזה בחינת ושימחתים בבית תפילתי שזה בחינת תפלת ה' כמו שדרשו רז"ל וכמובא גם בפנים.
וזה בחינת ושמרו בני ישראל את השבת היינו שבת סתם בחינת רחמים פשוטים. וזה לעשות את השבת היינו לעורר בזה שבת העליון שהוא בחינת רחמים גדולים וזה שאמרו רז"ל (שבת י"ב) הנכנס לבקר את החולה אומר שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא.
היינו כי בחול צריכין לזעוק בכדי לעורר הרחמים פשוטים על כל פנים ובשבת אין צריכין לזה כי על ידי קדושת שבת בעצמה נתעורר רחמים ועל כן רפואה קרובה לבא. ור"מ אומר יכולה הוא שתרחם. היינו שהוא מבאר ביותר ענין התעוררות הרחמים על ידי קדושת שבת. ר' יהודה אומר המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל ר' יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל (פירוש רש"י שתהא תפלתו נשמעת בזכותן של רבין) שבנא איש ירושלים וכו' אומר שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא היינו כנ"ל ורחמיו מרובים ושבתו בשלום היינו כי אפילו אם אינה יכולה הרפואה לבא על ידי בחינת רחמים פשוטים. יש אצלו יתברך בחינת רחמים גדולים שנתעוררין גם כן על ידי קדושת שבת כנ"ל שזה בחינת ורחמיו מרובים ועל ידי זה בוודאי תבא הרפואה:
וזה אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא היינו שזוכין להמשיך בחינת הרחמים גדולים שהם בחינת עתיק כמבואר בפנים. ועל כן דרשו רז"ל מזה שנותנין לו כל משאלות לבו כי בבחינת רחמים האלו בוודאי יכולין למלאות לו כל משאלות לבו וכמבואר בליקוטי הלכות הלכות תחומין. והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין היינו עליית המלכות עד המוחין ורז"ל דרשו מזה שניצל משיעבוד מלכיות היינו שנתקבצין הניצוצין והאותיות שבבחינת מלכות שנתפזרו בגלות למקום שנתפזרו. ועכשיו מתקבצין ועולין על ידי קדושת שבת עד שזוכין על ידי זה לדעת שלם שזה בחינת שעולה עד המוחין. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א היינו בחינת התורה הקדושה כידוע. וכן הרחמים פשוטים שהן בחינת הרחמים דז"א שעל ידם נמשכין גם בחינת הרחמים גדולים על ידי שהרחמים פשוטים מתפללים ומעוררים אותם שזה בחינת תפלת השם יתברך כנ"ל. וזה שסיים כי פי ה' דבר. היינו שזוכין על ידי זה לעורר תפלת השם יתברך בעצמו שהשם יתברך בעצמו כביכול יתפלל וידבר לעורר בחינת הרחמים גדולים שהם בחינת רחמים דעתיק כנ"ל:
במדבר ל״ב:י״ד: וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף־יְהֹוָה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃
סנהדרין דף צא:: …אִיתָא בַּגְּמָרָא… (המאמר בהקשרו — במקור)