תורה ק״ב — אתה תהיה על ביתי

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. אתה תהיה על ביתי — גילוי מלכותו על-ידי השפעת טוב לישראל, והורדת השפע על-ידי תפילה ביראה (דבריו נשמעין)

אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא):

הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פ"ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה, נִכְפָפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה.

וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע.

וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.

וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, בְּיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.

וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה: הָאֶחָד – יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם לִפְעָמִים מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר. וְיֵשׁ יִרְאָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם מִכֹּחַ אָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זוֹ נִקְרָא: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כ״ג:ג׳). וּבְיִרְאָה כָּזוֹ הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת, וְשֶׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ.

ב. שני מיני יראה — יראה שמכוח האדם (צדיק מושל יראת אלקים) שבה התפילה נשמעת, ובחינת 'רק הכסא אגדל ממך' (גידול המלכות)

וְזֶהוּ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. בֵּיתִי הוּא יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא:): חֲבָל עַל דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא וְכוּ'. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, עַל יְדֵי זֶה:

וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְעַל מֵימַר פֻּמָּךְ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, יִתְּזַן כָּל עַמִּי, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם.

וְזֶהוּ: רַק הַכִּסֵּא – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, כִּי "רַק" הוּא מִעוּט, "כִּסֵּא" הוּא מַלְכוּת.

אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, שֶׁעַתָּה הִיא בְּמִעוּט, נִתְגַּדֵּל מִמֶּךָּ. כִּי מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּיִרְאָה, מוֹרִיד שֶׁפַע בָּעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. כָּל אָדָם יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בָּעוֹלָם וְזֶה תָּלוּי בְּיִרְאָה, כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים' (בְּרָכוֹת ו). וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה, הַיְנוּ כִּי יֵשׁ יִרְאָה עֶלְיוֹנָה שֶׁבָּאָה לְהָאָדָם לִפְעָמִים מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר. וְיֵשׁ יִרְאָה שֶׁבָּאָה לְהָאָדָם מִכֹּחַ הָאָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זֹאת הִיא בְּחִינַת: ''צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלהִים'' (שְׁמוּאֵל-ב כ''ג ג). וְעַל-יְדֵי יִרְאָה כָּזֹאת תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת וְיוֹרֵד שֶׁפַע בָּעוֹלָם וְנִתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קמ"ה - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ ב']אָגוּרָה בְּאָהֳלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מִמַּחֲלֹקֶת, וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז תַּאֲוָתִי מִמַּחֲלֹקֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּאֲוָה לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, רַק תָּמִיד אֶתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לְהַשְׁקִיט הָרִיב וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה בִּשְׁמִי לְאַחַר פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיוּ שִׂפְתוֹתַי דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר. וְאֶזְכֶּה לָגוּר בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אָמוּת לְעוֹלָם, רַק תָּמִיד אֶהְיֶה בִּכְלָל הַחַיִּים בֶּאֱמֶת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי, כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַתָּה עַל־יְדֵי תַאֲווֹתַי הָרָעוֹת וְהַמָּרוֹת מְאֹד,

אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִקְוָה וּבִטָּחוֹן אֵלֶיךָ לְבַד, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁתְּמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְחַלְּצֵנִי מִכָּל הַתַּאֲווֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל זֶה, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים.

זַכֵּנִי לִהְיוֹת נִמֶנָה בֵּין הַחַיִּים תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים, וּלְמַעַן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַקְּרוּיִים בְּמִיתָתָם חַיִּים, הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי בְּאוֹר פָּנֶיךָ:

מָלֵא רַחֲמִים, חַי הַחַיִּים, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ,

תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעַזְרוּנִי. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.

קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי. רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי. דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ.

וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, אָמֵן וְאָמֵן:

ביאורים נוספים על תורה זו

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים