פ״ה

אגוזים הנקראים לוזים

ליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ · תנינא · 7 פסקאות · 4 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

אגוזי לוז ועצם הלוז שבערף — בית אל, ימי בין המצרים ותחית המתים

אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים, הֵם רוֹמְזִים לִבְחִינַת לֵאָה, שֶׁהִיא בָּעֹרֶף, שֶׁהִיא נֻקְבָּא רִאשׁוֹנָה…

אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים, הֵם רוֹמְזִים לִבְחִינַת לֵאָה, שֶׁהִיא בָּעֹרֶף, שֶׁהִיא נֻקְבָּא רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנָסִין לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יַעֲקֹב קְרָאוֹ בֵּית־אֵל (פסחים פח).

וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שופטים א), שֶׁדֶּרֶךְ לוּז נִכְנָסִין לְבֵית אֵל.

וְזֶהוּ (ישעיהו מ׳:א׳): נַחֲמוּ נַחֲמוּ. שְׁתֵּי פְּעָמִים "נַחֲמוּ" גִּימַטְרִיָּא "קָדְקֹד", שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹרֶף, שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְבֵית אֵל.

ב

עקר הנחמה — לאה שבערף שעלידה נבנה הגוף ובאים לבחינת רחל

וְזֶהוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים, וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז…

וְזֶהוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים, וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז. בִּשְׁבִיל זֶה נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בֵּיצָה בַּסְּעֻדָּה הַמַּפֶסֶקֶת בְּתִשְׁעָה בְּאָב, כִּי הַבֵּיצָה נִגְמֶרֶת בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות ה): תַּרְנְגֹלֶת מוֹלֶדֶת לְעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וְכוּ', וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז. וְזֶהוּ הָעֶצֶם לוּז שֶׁיֵּשׁ בְּעֹרֶף אָדָם, שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחַר כִּלְיוֹן הַגּוּף, וּמִמֶּנּוּ יִתְחַדֵּשׁ בִּנְיַן הַגּוּף בִּשְׁעַת תְּחִיַּת־הַמֵּתִים.

וְזֶהוּ עִקָּר נֶחָמוֹתֵינוּ, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל הַגּוּף נֶאֱמַר (רות ג׳:י״ג): שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, שֶׁהוּא עֵת הַתְּחִיָּה. וְהִנֵּה בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה (בראשית כ״ט:כ״ה) – הַיְנוּ עֶצֶם לוּז הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְבַּנֶּה הַגּוּף.

ג

וּבִשְׁבִיל שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה בִּשְׁבִיל רָחֵל, נֶאֱמַר בִּבְנֵי רָחֵל…

וּבִשְׁבִיל שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה בִּשְׁבִיל רָחֵל, נֶאֱמַר בִּבְנֵי רָחֵל, דְּהַיְנוּ יוֹסֵף: וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו (בראשית מ״ט:כ״ו), וּבְבִנְיָמִין כְּתִיב (דברים ל״ג:ט״ז): וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן. רֶמֶז, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת לֵאָה שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה, יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת רָחֵל. קָדְקֹד וּכְתֵפָיו זֶה בְּחִינַת לוּז הַנַּ"ל.

ד

עֹרֶף גִּימַטְרִיָּא ש"נ רָאשֵׁי־תֵבוֹת…

עֹרֶף גִּימַטְרִיָּא ש"נ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שַׁבַּת נַחֲמוּ, רֶמֶז לְהַנַּ"ל:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📜 מאמר הפתיחהאגוזים הנקראים לוזים, הם רומזים לבחינת לאה, שהיא בערף, שהיא נקבא ראשונה, ואחרכך נכנסין לביתהמקדש, שהוא בחינת: יעקב קראו (פסחים פח)

פסוקים בתורה זו(5) · טקסט מלא
ישעיהו מ׳:א׳

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶֽם׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״א
רות ג׳:י״ג

לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם־יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ לְגׇאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי־יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד־הַבֹּֽקֶר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״ח
בראשית כ״ט:כ״ה

וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל־לָבָן מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָֽנִי׃

בראשית מ״ט:כ״ו

בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּֽבְרוּ עַל־בִּרְכֹת הוֹרַי עַֽד־תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּֽהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָֽיו׃

דברים ל״ג:ט״ז

וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָֽיו׃

מאמרי חז״ל ומדרש(2) · 1 מהמקור
פסחים פחלדף המלא

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה׳ אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְגוֹ׳״. אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְלֹא אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק? אֶלָּא, לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״הַר״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״, וְלֹא כְּיִצְחָק שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״שָׂדֶה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה״, אֶלָּא כְּיַעֲקֹב שֶׁקְּרָאוֹ ״בַּיִת״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י׳
בכורות הלמקור

בְּתִשְׁעָה בְּאָב, כִּי הַבֵּיצָה נִגְמֶרֶת בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

פ״ה / קכ״ה