תורה נ״ט — יש זריז ונשכר

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. זריז ונפסד — מי שצדיק מנעוריו מפסיד הבחינה שבין מצווה למצווה

יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר, זָרִיז וְנִפְסָד (ע' פסחים נ:).

כִּי דַע, כִּי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה (אבות פ"ד), נִמְצָא שֶׁהַמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינָה בֵּין הַמִּצְווֹת, מַה שֶּׁהוּא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה, שֶׁהוּא מְקַשֵּׁר מִצְוָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה הַמִּצְווֹת נִגְרָרִים אַחַת אַחַר חֲבֶרְתָּהּ. וּבֶאֱמֶת זֹאת הַבְּחִינָה בְּעַצְמָהּ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא בֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא גַם־כֵּן יְקָרָה מְאֹד.

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק מִנְּעוּרָיו וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִיָּמָיו, מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים – שֶׁאַבְרָהָם בָּא לַדַּרְגָּא שֶׁלּוֹ עַל־יְדֵי הַיָּמִים, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (חיי שרה דף קכט.), כִּי בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ (נדרים לב), וְהָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זוֹ, הוּא מַפְסִיד עַל־יְדֵי הַזְּרִיזוּת. כִּי כְּשֶׁהוּא זָרִיז גָּדוֹל וְרָץ בִּזְרִיזוּת מִמִּצְוָה לְמִצְוָה, אֲזַי הוּא מַפְסִיד עַל־יְדֵי־זֶה אֶת בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, מַה שֶּׁהוּא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַזְּרִיזוּת הוּא עוֹבֵר וּמְדַלֵּג עַל הַבְּחִינָה הַזֹּאת, כִּי הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו, כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת וְנִגְרֶרֶת אֵלָיו עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁגּוֹרֶרֶת אֶת הַשְּׁנִיָּה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁגַּם הוּא רָץ בִּזְרִיזוּת אֶל הַמִּצְוָה, אֲזַי יוּכַל לְדַלֵּג וְלַעֲבֹר אֶת הַבְּחִינָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ מַה שֶׁהוּא בֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הוּא זָרִיז וְנִפְסָד. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹהֶה קְצָת, יוּכַל בְּתוֹךְ כָּךְ לְהַשִּׂיג גַּם הַבְּחִינָה שֶׁבֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל.

וְכָל זֶה – לְמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה' כַּסֵּדֶר מִנְּעוּרָיו. אֲבָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לִהְיוֹת זָרִיז גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, לְמַהֵר וְלָרוּץ מְאֹד, לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁהוֹת כְּלָל לַעֲמֹד וּלְהִתְיַשֵּׁב, כִּי בַּעַל־תְּשׁוּבָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּלָל, וְאֵין בֵּינוֹ וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה שׁוּם בְּחִינָה הַנַּ"ל, כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְהוּא צָרִיךְ לָרוּץ וּלְדַלֵּג אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא, שֶׁהַבַּעַל־תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְדַלֵּג עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְדַלֵּג, וְלִקְפֹּץ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל. וְאִישׁ כָּזֶה הוּא זָרִיז וְנִשְׂכָּר כַּנַּ"ל:

ב. אבל בעל תשובה זריז ונשכר — צריך לדלג ולרוץ אל הקדושה

וּבְחִינָה שֶׁבֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל הוּא כְּגוֹן: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר וְעָשִׂיתָ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם קֹדֶם הַמִּצְוָה. כִּי עִקָּר הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה אַחַר־כָּךְ, אַחַר תֵּבַת וְעָשִׂיתָ, אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי גַּם בַּפְּסוּקִים הַנַּ"ל שֶׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה, יֵשׁ בָּהֶם עֲבוֹדָה. וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל מַה שֶּׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה.

וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה, וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (בלקו"א סי' כב) מֵעִנְיָן זֶה, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בַּפָּסוּק וַיְדַבֵּר וְכוּ':

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְיֵשׁ זָרִיז וְנִפְסָד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק מִנְּעוּרָיו וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִיָּמָיו. כְּשֶׁהוּא זָרִיז בְּיוֹתֵר הוּא מַפְסִיד עַל-יְדֵי-זֶה. כִּי כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בִּמְתִינוּת מִמִּצְוָה לְמִצְוָה יָכוֹל לְהַשִׂיג גַּם אֶת הַקְּדֻשָּׁה מַה שֶּׁהִיא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ בִּזְרִיזוּת אֶל הַמִּצְוָה הוּא עוֹבֵר וּמְדַלֵּג עַל הַהַשָׂגָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ''ל (עַיֵּן פְּנִים), אֲבָל מִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לִהְיוֹת זָרִיז גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְמַהֵר וְלָרוּץ מְאֹד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ. וְאָסוּר לוֹ לִשְׁהוֹת כְּלָל לַעֲמֹד וּלְהִתְיַשֵּׁב. כִּי הוּא צָרִיךְ לָרוּץ וּלְדַלֵּג עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְדַלֵּג וְלִקְפֹּץ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל. וְאִישׁ כָּזֶה הוּא זָרִיז וְנִשְׂכָּר:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

תְּפִלָּה לְאָמְרָהּ אַחַר הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים:יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, חֲסִידִים גִּבּוֹרִים מָארֵי תוֹרָה חוֹזִים נְבִיאִים צַדִּיקִים. בִּזְכוּת שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים, וּבִזְכוּת תּוֹרָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁעָשׂוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים,

וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשָּׁתָם, שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתָם וְלִדְרֹךְ בִּנְתִיבוֹתָם. וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה בְכֹחָם הַגָּדוֹל לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ.

וְתִתֵּן בְּלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים, הֵן אוֹתָם שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, הֵן אוֹתָם הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁלֹא זָכִיתִי לֵידַע מִשְּׁמוֹתָם, שֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד יָגֵנּוּ עָלֵינוּ וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵנוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁתָּחוֹס וּתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִתֵּן בְּלִבֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

וְתָסִיר מִמֶּנּוּ לֵב הָאֶבֶן וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּאֹרַח צַדִּיקִים, וְיִהְיֶה חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן וְלֹא נֵעוֹל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.

וְתַעֲזֹר לָנוּ בִּזְכוּת הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנִּזְכֶּה לִפְעֹל כָּל בַּקָּשָׁתֵנוּ לְפָנֶיךָ, בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת.

וּתְבַטֵּל הַטֶּבַע וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה בְּרָכָה וְחַיִּים וּרְפוּאָה וּפַרְנָסָה וּבְרִיאוּת הַגּוּף וְכָל טוֹב, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל.

וְכָל הַנְהָגַת תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כֻּלָּם יִשְׁתַּנּוּ לְטוֹבָה עָלֵינוּ בִּזְכוּת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הַלָּלוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ,

כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהָבִיא שִׁנּוּי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע לְטוֹבָה.

כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן עַתָּה, כִּי אִם עַל זְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שׁוֹכְנֵי עָפָר, לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.

מָלֵא רַחֲמִים, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים, זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ,

בִּזְכוּתָם תּוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע, בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, (וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּהִתְגָּלּוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ).

וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ עִם (כָּל) הַצַּדִּיקִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָּטָחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָםבָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה

חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק:

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים