כשחלה רבי אליעזר הגדול

כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: חֵמָּה עַזָּה בָּעוֹלָם (סנהדרין קא). כִּי לֹא הָיָה אָז מִי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק הַדִּין, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְפִדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין, וְלֹא נִמְצָא. כִּי בֶּאֱמֶת אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן, אָז דַיְקָא טוֹב לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, כִּי אֲזַי דַיְקָא אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת.

כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת, אֵיךְ יָכוֹל הָרוֹפֵא לַחְגֹּר מָתְנָיו לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים, הֲלֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם הַצָּרִיךְ לִרְפוּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כִּי יֵשׁ סַמִּים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לִרְפוּאוֹת הַחוֹלַאַת, אַךְ בְּוַדַּאי הַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא כִּי אִם עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי הַמְּיֻחָד לִרְפוּאָתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה,

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז נה), שֶׁגּוֹזְרִין לְמַעְלָה, שֶׁיִּתְרַפֵּא עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְעַל־יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי, בְּיוֹם פְּלוֹנִי. וְאִם כֵּן אֵיךְ יָכוֹל הָרוֹפֵא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְרַפְּאוֹת, הֲלֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה.

אֲבָל אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז יָכוֹל לְרַפְּאוֹת. כִּי מַה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְרַפֵּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, הוּא מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין, שֶׁכְּפִי מִדַּת הַדִּין נִגְזַר שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן וְיוֹם פְּלוֹנִי, וְעַל כֵּן נִגְזַר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת עַד יוֹם פְּלוֹנִי, כִּי כְּפִי הַזְּמַן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת, כָּךְ גּוֹזְרִין הַסִּבּוֹת לִרְפוּאָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַד שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ יַחַד סִבּוֹת אֵלּוּ: סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה כִּי אִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי;

אֲבָל כְּשֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיקִין הַדִּין, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה, אֲזַי קֹדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק דִּין זֶה אֲזַי גּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, דְּהַיְנוּ אַחַר הַמְתָּקַת הַדִּין הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, אֲזַי יָכוֹל הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי סַמִּים, כִּי אֲזַי אֵין דִּין, וַאֲזַי יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי אֵיזֶה סַם שֶׁיִּהְיֶה, כִּי אֵין צָרִיךְ דַּוְקָא סַם פְּלוֹנִי וְכוּ' מֵאַחַר שֶׁאֵין דִּין כַּנַּ"ל.

נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן תְּחִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּין, וְאָז דַיְקָא יֵשׁ רְשׁוּת לַרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כ״א:י״ט) (עִם שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת) מִסְפַּר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ. כִּי עִקָּר הָרְפוּאָה – עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן דַּוְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ס): מִכָּאן שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת. מִכָּאן דַיְקָא, הַיְנוּ אַחַר הַפִּדְיוֹן, אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת, כִּי קֹדֶם הַפִּדְיוֹן אֵין רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת, כִּי צָרִיךְ לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, רַק אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, אָז יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל:

גַּם הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל וְרַפֹּא יְרַפֵּא הוּא כִּי וְרַפֹּא בְּחוֹלָם, יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, הַיְנוּ כִּי חוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקָה, כַּמּוּבָא בְּכִּתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל, שֶׁחוֹלָם – גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם מַמְתִּיקִין שְׁלֹשָׁה אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁיּוֹרְדִין בַּגָּרוֹן, וְנִמְתָּקִין עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, גִּימַטְרִיָּא חֹלָם.

וַאֲזַי אַחַר הַהַמְתָּקָה – יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, בְּחִינַת (ירמיהו ח׳:כ״ב): הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת רְפוּאוֹת, שֶׁאַחַר הַהַמְתָּקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַפֹּא בְּחוֹלָם, אֲזַי דַיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרַפֵּא בְּצֵירֵי כַּנַּ"ל: