תורה כ״ד — מצוה גדולה להיות בשמחה

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. מצוה להיות בשמחה תמיד — עשרה מיני נגינה והחולאת מקלקול השמחה

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ.

וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ב:ה׳): עֲלֵי עָשׂוֹר וְכוּ' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ וְכוּ'.

וְאֵלּוּ יוּ"ד מִינֵי נְגִינָה בָּאִין בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָן. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל וּפְגָם בְּהַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין חוֹלַאַת מִן הַיּוּד מִינֵי דְּפִיקִין, שֶׁנִּתְקַלְקְלִין עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל.

כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי דְּפִיקִין, וְכֵן כָּל מִינֵי נִגּוּנִים כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי נְגִינָה. וּכְּפִי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה וְהַנִּגּוּן, כֵּן בָּא חוֹלַאַת כַּנַּ"ל. וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה, שֶׁכָּל הַחוֹלַאַת – עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת,

וְהַשִּׂמְחָה הִוא רְפוּאָה גְּדוֹלָה. וְלֶעָתִיד תִּתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סוכה פ' לולב וערבה ובמ"ר שמיני פ' י"א): עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ חוֹלֶה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה רֹאשׁ חוֹלֶה,

כִּי שְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מ), שֶׁנֶּאֱמַר: ה' יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; כִּי אֵין לְהַחוֹלֶה שׁוּם חִיּוּת, רַק הַשְּׁכִינָה מְחַיָּה אוֹתוֹ.

וְלֶעָתִיד עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְתַּקֵּן כָּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רֹאשׁ חוֹלֶה, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הַמָּחוֹל כַּנַּ"ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹלֶה כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין חוֹלֶה כַּנַּ"ל, כִּי הֵם תִּקּוּן הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל:

ב. השמחה תיקון החולה — והקביעות לשמחה כל היום ושעה ללב נשבר

וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת, לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. כִּי טֶבַע הָאָדָם – לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל, וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא.

אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד, עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, וְרָאוּי לִקְבֹּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה.

עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ וְלִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. וְהוּא רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חוֹלַאַת. כִּי כָּל מִינֵי חֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן כֻּלָּם בָּאִים מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה. וּצְרִיכִין לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת. וְעַל-פִּי רֹב עַל-יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד זֶה רַק לְיַחֵד לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִים לָבוֹא לְמָרָה שְׁחוֹרָה. יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִים לִכָּשֵׁל עַל-יְדֵי שִׂמְחָה לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה כ"ז - עַל־יְדֵי מַנְהִיג הָגוּן נִתְבָּטְלִין ד' מִדּוֹת רָעוֹת]מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל הָעוֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. מֶלֶךְ מְלָכִים, הַמַּמְלִיךְ מְלָכִים וְלוֹ הַמְּלוּכָה,

מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין, וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָא וְאַרְעָא,

אֲשֶׁר כָּל הַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַמַּנְהִיגוּת וְהָרָאשׁוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם מִגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, הַכֹּל מֵאִתְּךָ לְבַד,

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲפִלּוּ רֵישׁ גַרְגּוּתָא מִן שְׁמַיָּא מוּקְמֵי לֵיהּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר, לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ:

וּבְכֵן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתֵן לָנוּ פַּרְנָסִים וּמַנְהִיגִים וְרָאשִׁים כְּשֵׁרִים וְנֶאֱמָנִים וַהֲגוּנִים בְּכָל עִיר וָעִיר,

וְתַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם דַּעַת וְרַחֲמָנוּת אֲמִתִּי שֶׁיִּזְכּוּ לְרַחֵם עַל עֲנִיֵּי הַצֹּאן, לְבַל יַכְבִּידוּ עֹל הַנְּתִינוּת וְהַמִּסִּים עַל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.

רַק תַּשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם דַּעַת וְרַחֲמָנוּת אֲמִתִּי שֶׁיִּתְנַהֲגוּ בְּהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁלָּהֶם בְּכַשְׁרוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לְסַדֵּר הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי כֹּחוֹ בֶּאֱמֶת,

לְהַכְבִּיד עַל מִי שֶׁרָאוּי לְהַכְבִּיד, וּלְהָקֵל עַל מִי שֶׁרָאוּי לְהָקֵל, וְלִפְטֹר לְגַמְרֵי אֶת מִי שֶׁרָאוּי לְפוֹטְרוֹ, וּבִפְרָט יִרְאֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר הִטּוּ שִׁכְמָם לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה,

רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שִׁמְךָ וּכְבוֹדֶךָ, וְתֵן בְּלֵב פַּרְנְסֵי וּמַנְהִיגֵי כָּל עִיר וָעִיר שֶׁיָּקֵלּוּ הָעֹל מֵעֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי, וְתַעֲבִיר מֵהֶם עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.

וְתַצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מִמַּנְהִיגִים וּפַרְנָסִים הַמִּתְגָּאִים עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם.

רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַמְפֻזָּרִים בֵּין הַגּוֹיִים, וְהֵם מוֹשְׁלִים עָלֵינוּ וּמַכְבִּידִים בְּכָל עֵת הַנְּתִינוּת וְהַמִּסִּים עָלֵינוּ, וְאוֹמְרִים בְּכָל עֵת, מְדֹד וְהָבֵא.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ דֹּחֲקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ, וְעֹצֶם צִמְצוּם וּמִיעוּט הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּתְמַעֲטָה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, וּבִפְרָט פַּרְנָסַת הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים הַחֲפֵצִים לְהַרְגִּיל עַצְמָן לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת,

אֲשֶׁר רֻבָּם כְּכֻלָּם פַּרְנָסָתָם דְּחוּקָה מְאֹד וּבְבֵיתָם אֵין לֶחֶם וְשִׂמְלָה, וְכָלָה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם מַטִילִים עֲלֵיהֶם גַּם עֹל הַנְּתִינוּת, 'כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל' חַס וְשָׁלוֹם,

אוֹי, מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא, כִּי אֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה.

רַחֵם עָלֵינוּ בְּכָל עִיר וָעִיר מֵעָרֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתָם (כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה עִיר בִּפְרָטִיּוּת יֹאמַר, וּבִפְרָט וְכוּ')

וְתֵן לָנוּ מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים וּפַרְנָסִים חֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים בֶּאֱמֶת, שֶׁיְּסַדְּרוּ וְיַעֲרִיכוּ נְתִינוֹת הַמִּסִּים עַל־כָּל־אֶחָד כָּרָאוּי לְפִי עֶרְכּוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:

כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עֹצֶם הַמַּעֲלוֹת שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי מַנְהִיג כָּשֵׁר, כִּי זוֹכִין עַל־יָדוֹ לְבַטֵּל אַרְבַּע מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם, פְּגָם אֱמוּנָה וּכְפִירוֹת, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וּלְשׁוֹן־הָרָע הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּן, שֶׁהֵם רָאשֵׁי כָל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ לִזְכּוֹת לְהִנָּצֵל מִפְּגַם אַרְבָּעָה מִדּוֹת רָעוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִלְכַּד בָּהֶם כְּפִי מַה שֶּׁנִּלְכָּד, בְּהִרְהוּר אוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעִים הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה הַנּוֹגְעִים בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

עַל־כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים הֲגוּנִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּסַדְּרוּ וְיַעֲרִיכוּ הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ,

עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ לְהִנָּצֵל עַל־יָדָם מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יֻדְבַּק בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ שׁוּם שֶׁמֶץ מֵהֶם, לֹא מֵהֶם וְלֹא מִקְצָתָם, לֹא בְּמַחֲשָׁבָה וְלֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה, לֹא בְּשׁוֹגֵג וְלֹא בְּמֵזִיד.

רַק נִזְכֶּה לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וּנְקִיִּים לְגַמְרֵי מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה:

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִפְּגַם נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה רְגִילִים בִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת.

וְכָל הַנְּדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִדֹּר אוֹ לִשָּׁבַע בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת.

תִּשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעֲזֹר וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּכָל עֵת לְקַיְּמָם מִיָּד, וְלִבְלִי לַעֲבֹר חַס וְשָׁלוֹם, וְלִבְלִי לְאַחֵר שׁוּם נֵדֶר וּשְׁבוּעָה,

רַק נִזְכֶּה לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת מִיָּד. וּכְכָל הַיּוֹצֵא מִפִּינוּ נַעֲשֶׂה, וּמוֹצָא שְׂפָתֵינוּ נִשְׁמֹר וְנַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר נִדּוֹר תֵּכֶף וּמִיָּד,

וְלֹא נְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת וְלִזְכּוֹת עַל־יָדָם לִקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם.

חוּס וְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתָשׁוּב הַמְּלוּכָה וְהָרָשׁוּת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַכְּשֵׁרִים וְהַיְּרֵאִים בֶּאֱמֶת,

וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם,

וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְהַר־צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה,

וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

נזכר בכתבי ברסלב

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים