תורה י״ז — צריך לזהר מאד להיות

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. שמחת שבת — היראה בשלמות עם דעת בחירות שבת בחינת ירא שבת

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד, כַּמּוּבָא, וּבִפְרָט בְּ"רֵאשִׁית־חָכְמָה" בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם.

וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד בְּרֵאשִׁית־חָכְמָה בַּשַּׁעַר הַנַּ"ל, וְלָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ. כִּי יֵשׁ שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים יְקָרִים מִקְּדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבָּת. כִּי כָל עִנְיָן וּמַעֲלָה הַנֶּאֱמָר שָׁם עַל שַׁבָּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי.

וְעַל־יְדֵי־זֶה הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ עִם דַּעַת, כִּי בְּחֹל אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַיִּרְאָה עִם כְּסִילוּת, בִּבְחִינַת (איוב ד׳:ו׳): הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ. וְעִקָּר הַכְּסִילוּת הוּא מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּחֹל, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׁעְבּוּד אֵין הַדַּעַת שָׁלֵם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמוֹאָב (ירמיהו מ״ח:י״א): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ' וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ'; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:), כִּי עַל־יְדֵי שִׁעְבּוּד וְגָלוּת הַדַּעַת מְבֻלְבָּל.

אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת, וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ"ל. וְעִקָּר הַחֵרוּת – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״ד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֵרוּת, בִּבְחִינַת (שם נה): כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִין לְחֵרוּת.

וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת, הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הַיִּרְאָה כָּרָאוּי, בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת (ת"ז תי' ט), כִּי אָז הַיִּרְאָה בְּלִי כְּסִילוּת שֶׁיֵּשׁ בִּימֵי הַחֹל, כִּי עִקָּר הַכְּסִילוּת – מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד כַּנַּ"ל. וּבָזֶה מַעֲלִין הַיִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיְרֵאִים לִפְעָמִים מִשַּׂר וְכַדּוֹמֶה, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת מְרִימִין אוֹתָן. וְעִקָּר הַדַּעַת הוּא בְּשַׁבָּת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ חֵרוּת, וַאֲזַי הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:

ב. ההבטה על הטובה — וטובת הטבע וההשגחה שלא להביט בחברו לרעה

וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל. רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְעוֹלָה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן נז, ובסימן רעז, וע' זוהר ויקהל דף ריח ובמק"מ שם):

ג

דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם־כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ג:כ״א): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב; מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה, לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב.

וְלָזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה.

כִּי כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹב, אֲזַי מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה. וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹב, וְאִם הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה – לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ שׁוּם טוֹבָה, אֲזַי מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַטֶּבַע, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבוֹת עַל־פִּי הַטֶּבַע.

וְאִם לֹא הָיָה רַק הַשְׁגָּחָה, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, הָיָה כּוֹעֵס, וְהָיָה מֵסִיר הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. אֲבָל עַכְשָׁו מַנִּיחוֹ עַל־פִּי הַטֶּבַע, וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר לְמוּטָב, מַשְׁגִּיחַ עָלָיו כַּנַּ"ל.

וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אעַל-יְדֵי הַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת זוֹכֶה לְחֵרוּת וְאָז הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְבֻלְבָּל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְיִרְאָה עִם דַּעַת בְּלִי כְּסִילוּת. וּמַעֲלֶה כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר לֹא מֵאֵיזֶה שַׂר וְאָדוֹן וְכַיּוֹצֵא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ:
2. בוְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת. כִּי מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים וּבִפְרָט בְּסֵפֶר 'רֵאשִׁית חָכְמָה' שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ. וְרָאוּי לִלְמֹד שָׁם וְלָשּׂם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעֹצֶם מַעֲלוֹת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, כִּי עִקַּר מִצְווֹת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ הוּא הַשִׂמְחָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ מְאֹד בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל בְּשַׁבָּת וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כֻּלּוֹ רוּחָנִיּוּת כֻּלּוֹ אֱלהוּת וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מֵאֲכִילַת חֹל. אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּדֵּל לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת. כִּי עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הַשִׂמְחָה כַּנַּ''ל:
3. גדֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל-זֶה. מִכָּל שֶׁכֵּן הָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ. רַק אַדְּרַבָּה מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ט"ז - הִקְשׁוּ לְעִנְיָן הַפַּרְנָסָה]עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֶּן לִי פַּרְנָסָה בְּכָבוֹד קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהּ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת,

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הַפַּרְנָסָה מְבַלְבֶּלֶת אוֹתִי וּמוֹנַעַת אוֹתִי וּמַחְלֶשֶׁת דַּעְתִּי מִלְּהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתֶךָ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי רָחוֹק מִפַּרְנָסָה בְּכָבוֹד מְאֹד מְאֹד, כִּי פָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ מְאֹד, הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי.

אֲבָל בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, כְּעָנִי בַּפֶּתַח כְּדַל וְאֶבְיוֹן הַמַּחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים, פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו, שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד,

שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד, בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַד, וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי מִן הַשָּׁמַיִם וְתִתֶּן לִי כָּל צְרָכַי וְכָל צָרְכֵי אַנְשֵׁי בֵיתִי וְכָל הַתְּלוּיִם בִּי וְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, כִּי עֵינֵינוּ לְךָ לְבַד תְּלוּיוֹת, עֵינֵינוּ לְךָ לְבַד מְצַפּוֹת וּמְחַכּוֹת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַנְתְּ הוּא לְעֵלָּא מִן כָּל הָעִלּוֹת וְהַסִּבּוֹת, וְאַתָּה יָכוֹל לְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּאֹפֶן שֶׁיַּגִּיעַ לָנוּ הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּלִים וּבְלִי שׁוּם טִרְדּוֹת וִיגִיעוֹת, וּבְלִי שׁוּם סִבּוֹת עַל פִּי דֶרֶךְ הַטֶּבַע,

רַק שֶׁתַּזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל וּבִמְהִירוּת גָּדוֹל, וְתִהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַפַּרְנָסָה אֵלֵינוּ לְטוֹבָה בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה.

וְנִזְכֶּה לְבָרֵר הַפַּרְנָסָה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶּׁתִּתְבָּרֵר אֲכִילָתֵינוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ, וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים מֵהֶם בֵּרוּרִים קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת קְטֹרֶת,

עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מֵהֶם אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁהֵם בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. וְאֵלּוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר יַעֲלוּ וְיִתְחַבְּרוּ עִם הַמֶּלֶךְ, וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם עֲטָרָה לְהַמֶּלֶךְ,

וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת הָעֲטָרָה הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, צְאֵינָה וּרְאֵינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.

וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ,

וְאַל תְּעַכֵּב פַּרְנָסוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אַתָּה כֹּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה.

כִּי אַתָּה יָכוֹל לְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּאֹפֶן שֶׁתָּבוֹא לָנוּ הַפַּרְנָסָה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם עִכּוּב כְּלָל, וּבְלִי שׁוּם עֵסֶק וְסִבָּה וּבְלִי שׁוּם טִרְדָּא כְּלָל, וְעִם כָּל זֶה נִזְכֶּה לִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ, הַנַּעֲשֵׂית מִן הָאִמְרֵי שָׁפֶר הַמִּתְבָּרְרִים עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה וְהָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְּעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים, הַמַּשְּׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי:

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאֹפֶן שֶׁתַּגִּיעַ לָנוּ הַפַּרְנָסָה קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהּ, וְתַזְמִין כָּל צָרְכֵינוּ בְּכָבוֹד וּבְנַחַת וּבְהֶתֵּר וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּבְהַרְחָבָה וְנַחַת גָּדוֹל.

וְתַצִּילֵנוּ מֵחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ לְסַלֵּק מְהֵרָה כָּל הַחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים מִכְּבָר, וְתִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה מִלָּבוֹא לִידֵי חוֹב עוֹד לְעוֹלָם,

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת מְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מְאֹד מִמְּעַט עֲבוֹדָתֶיךָ שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵינוּ בְּכָל עֵת לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת.

רַחֵם עָלַי וְעָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְתֵן לִי וּלְכָל חֶבְרָתֵנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל פַּרְנָסָה בְּכָבוֹד קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהּ. בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהַטְרִיד דַּעְתֵּנוּ בְּהַפַּרְנָסָה כְּלָל,

וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

וְנִזְכֶּה לְבָרֵר הַפַּרְנָסָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת הַמְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב.

וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְיִמְלֹךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,

וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים. בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

ביאורים נוספים על תורה זו

נזכר בכתבי ברסלב

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים