ראשיספרי רבי נחמןזמרת הארץסימן פ"ח-צריך ליזהר וכו'

סימן פ"ח-צריך ליזהר וכו'

זמרת הארץ

א׳

עיקר שלימות גידול הארץ בקדושה כראוי הוא בא"י. וע"כ שם עיקר כל המצות הנוהגות בגידולי הארץ לקט שכחה ופאה ושביעית וכל כיוצא בזה. ושם צריכים ליזהר ביותר שלא לקוץ אילן קודם זמנו ופרי קודם בישולה. וזה בחינת מה שמבואר במס' שביעית (פ"ד) מאימתי אוכלין פרות האילן בשביעית וכו' ו כל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו וכו' עי"ש בפירוש הר"ב (וצריכין לבאר עוד בזה). וכן עיקר קיבוץ האבדות הוא לא"י כמו שכתוב ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' ובאו האובדים וגו' והשתחוו לד' בהר הקודש בירושלים ונאמר בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס. וזה בחי' מה שמבואר בפנים מענין המלאך וכו' ומחפשים תמיד אחר האבידות והם תוקעים תר"ת שזה בחינת ביום ההוא יתקע כנ"ל. וע"כ כיבוש יריחו שהוא הכיבוש הראשון של א"י היא ע"י שופרות. ומחמת שענין מציאת זווגו כנ"ל בסי' פ"ז שייך ג"כ לענין מציאת האבידות שע"י המלאך הנ"ל ע"כ אמר אברהם הוא ישלח מלאכו לפניך וגו'. וזה שנאמר גם לעתיד (מלאכי ג') הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפני (בחינת דרך הנ"ל בסי' כי חופרים תמיד ומחפשים אחר אבידות ע"כ נאמר נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ ויישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה שם וגו'. וכן אצל יהושע נאמר ששלח לחפור את הארץ לחפור דיקא. ומחמת שגם הצדיקים החופרים ומבקשים אחר האבידות חוזרים ואובדים לפעמים וזה בחינת עת לאבד וכמבואר במ"א. דהיינו כי ע"י שאובדים איזו אבידות נתעוררים ביותר לחפש אחר אבידתם עד שמוצאים עי"ז גם אבידות אחרות ביותר. וזה בחינת על מה אבדה ארץ וגו' היינו שאבדה את יושביה שגלו ממנה. כי אע"פ ששם בא"י מוצאים כל האבידות כנ"ל אעפ"כ גם היא יש לה אבידות כי גם היא אובדת לפעמים בבחינת יש צדיק אובד בצדקו. וזה בכדי שעי"ז ימצא לה אבידות יתירות ביותר כנ"ל. וזה בחינת מה שאמרו רז"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים היינו כנ"ל. ויש בענין זה דברים נפלאים וכו' כמובאר בפנים. כי יש כמה אבידות הבאים ע"י תאוות וכו' היינו כי זה ג"כ בחינת שאוכל פרי קודם זמן בישולה. ובחי' זו מצינו לפעמים גם אצל הצדיקים הגדולים ע"ד שאמרו ז"ל ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה. ואמרו רז"ל ג"כ לא היה דוד ראוי לאותה מעשה וכו' אלא כדי להורות תשובה ליחיד היינו כנ"ל. שבא לבחי' אבידה וע"י זה נמצאו דברים אבודים ביותר כי האיר עי"ז דייקא דרך התשובה בעולם. וע"ד זה אמרו רז"ל ג"כ משל לבת מלך שאבדה וכו' ושמחו גם שאר האובדים לקראתה. כי ע"י שיחפשו וימצאו האבידות של הבת מלך עי"ז יהיו נמצאין ממילא גם אבידתם היינו ג"כ כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל ג"כ ואתחנן אל ד' לאמר מהו לאמר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע יכתב חטא שלי לדורות משל למלך שאמר כל מי שאכל מפגי שביעית מחזירין אותו בקומפין (עי"ש במפרשים עי אסור לאכול בשביעית פירות שלא נגמה בישולם). הלכה אשה אחת לקטה ואכלה התחילו לחזר אותה בקומפין אמרה האשה למלך בבקשה ממך יתלו הפגין הללו על צוארי שלא יהיו אומרים נמצא בי דבר כישופין או ניאוף וכו' היינו כנ"ל. כי יש אבידות שבאים ח"ו ע"י עבירות גמורות. ויש אבידות שהם רק בבחינת האוכל פרי קודם בישולה. אך גם זה צריך תיקון כנ"ל ואז יוכל להיות שימצא עי"ז דייקא דברים אבודים ביותר. שזה בחינת מה שנשאר משה במדבר כדי להעלות ולהחזיר עי"ז כל מתי מדבר ולהוציא ישראל מגלותם כמו שאמרו רז"ל. ויש עוד הרבה לבאר בזה ומובן בנקל להמעיין. וזה שאמרו רז"ל ויתא ראשי עם וגו' משל לשפחה שהלכה למעין ונפל מידה כד של חרס וכו' ואח"כ באה בת מלך והפילה כד של זהב וכו' היינו ממש כנ"ל: