ראשיספרי רבי נחמןזמרת הארץסימן פ"ב-כי תצא

סימן פ"ב-כי תצא

זמרת הארץ

א׳

ארץ ישראל היא בחי' אשר יראת ד' כידוע שזה בחי' חוה בחי' מלכות פה כנ"ל כמה פעמים. ועיקר שלימותה וחיותה היא כשהיא מקושרת בו ית' שׁזה בחי' לד' הארץ ומלואה כמבואר בפ' ומבואר בזוה"ק שפסוק זה מכוון על א"י. ועיקר החיות הוא המוחין והחכמה שזה בחי' "מה" כח-מה. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י. וכתיב וראיתם את הארץ מה היא וכתיב מה ידידות משכנותיך וגו'. וע"כ כתיב וענוים (דייקא) יירשו ארץ. כימי שמחלק בחי' מלכות לעצמו היינו שיש לו גדלות ואומר אנא אמלוך עי"ז הולך לו שלא כסדר. וע"כ הי' עיקר החורבן והגלות ע"י גאוה וגסות הרוח כמבואר בפסוקים רבים. והחורבן והגלות הוא בבחי' שלא כסדר בבחי' ארץ עיפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים. וכמובן בדברי רז"ל על פסוק זה (סוטה מ"ט.) ועי' שם בחי' אגדות. וע"כ עיקר התיקשון והגאולה הוא ע"י שיתבטלו גסי הרוח שבישראל כמו שכתוב כי אז אסיר מקרביך עליזי גאותך וכמו שאחז"ל. וזה עיקר התשובה שנעשה ע"י הדרך כבושה שכבש משה רבינו ע"ה בארבעים ימי הרצון והוא ע"י שקישר א"ע עם כל ישראל אפי' עם הפחות שבפחותים בחי' כולו סג יחדיו (שזה נמשך מהארת השם הקדוש ס"ג) וזה בחי' חירק כמבואר בפנים. וזה בחי' קדושת א"י שמאיר בה השם ס"ג הק' כמובן במגלה עמוקות אופן רי"ג. וזה בחי' ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בחי' כולו סג יחדיו הנ"ל וכמבואר בפנים. גם א"י היא בחי' חירק כמובא בתיקונים והארץ הדום רגלי דא חירק. וזה בחיף מלא כל הארץ כבודו בחי' ומלכותו בכל משלה. וכן כל מה שעלה משה למעלה עליונה ביותר מצא שם השגת אלוקותו ית' ביותר שזה בחי' אם אסק שמים שם אתה (בחי' שם אהי' במלואו בגימט' קס"א) ולא כהו עיניו ח"ו מחמת ריבוי אור כי זכה לבחי' ושכותי כפי עליך שזה בחי' סגו"ל וכו' כמב"פ. וזה ג"כ בחי' קדושת א"י שמאיר בה השם אהי' הנ"ל כמ"ש גור בארץ הזאת ואהי' עמך. וכן נאמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ וגו' ואנכי אהי' עמך. ושם בחי' הכף הק' הנ"ל כמו שכתוב (ישעי' מ"ט) על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד (ושם ס"ב) והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקיך. וזה בחי' וראמה וישבה תחתיה כי אע"פ שתעלה במעלה גדולה ורמה לא תפול עי"ז ח"ו ממדריגתה בעבודת ד' מ חמת ריבוי אור ח"ו רק תשבהתחתיה ובמקומה ע"י בחי' ושכותי כפי הנ"ל. וזה ג"כ בחי' האזהרה שבפ' עקב פן תאכל ושבעת וגו' וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת וגו' וזכרת את ד' כי הוא הנותן לך כח וגו'. היינו שתהי' מחשבתך קשורה בהשי"ת שזה בחי' "מחשבה" חשוב-מה. בחי' השם מ"ה הק' שהוא עיקר הכח והחיות בחי' מ ה חיינו מה כחינו שזה בחי' "חכמה" כח-מה כמבואר בפנים: