זמרת הארץ
ארץ ישראל נקראת ארץ החיים כי עיקר החיים היא התורה ואין תורה כתורה א"י וע"כ אמרו רז"ל שעיקר הגלות הי' על עון ביטול תורה שנא' גלה עמי מבלי דעת. אך כבר אמרו ז"ל (ברכות ל"ה:) כתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכתיב ואספת דגנך וגו' הנהג בהם מנהג דרך ארץ וכו' עי' רש"י. היינו כי לפעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה. אך אעפ"כ מי יתרצה בזה לפרוש מן החיים אפי' רגע כל שהו. וע"כ עיקר החיות בשעה שההכרח לבטל עצמו ולעסוק בד"א הוא ע"י בחינת דרך ארץ בעצמו היינו ע"י הדרך לא"י. שהוא בחי' החסד הגדול והאוצר מתנת חנם שהי' על ידו קיום העולם קודם מתן תורה ע"י התורה הנעלמת בהעשרה מאמרות המלובשין בכל דבר שבעולם שעי"ז זכו ישראל לכבוש את א"י בבחי' כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. אך מחמת שא"א לקבל מאוצר מתנת חנם הנ"ל כיא ם ע"י שסמוכין אל התורה שזה בחי' ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבוד ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. ע"כ צריכין להתמיד מאד בלימוד התורה בבחי'' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. רק בעת ההכרח לבטל אז מקבל חיות מבחי' החסד חנם הנ"ל. וע"כ אברהם אבינו הי' הראשון לירושת א"י מחמת שיה' איש החסד וזה בחי' חסדך ד' מלאה הארץ חוקיך למדני. כי עיקר אור החסד חנם הנ"ל מאיר בא"י שעל ידו מקבלים חיות דקדושה אפי' בעת שמבטלין מלימוד התורה. אך אי אפשר לקבל ממנו אלא ע"י שדבוקים בהתורה כנ"ל ע"כ בקשתי חוקיך למדני. ומחמת שעיקר החיות מקבלים מהחסד חנם הנ"ל ע"י הצדיקים הגדולים שדבוקים בהתורה בדביקות גדול. וע"כ בעת שההכרח אצלם לבטל אז מקבלים חיות מבחי' החסד חנם הנ"ל ובזה מחיין את כל הפשטוים שקורין פראסטאקים כמבואר בפנים ע"כ כתיב צדיקים יירשו ארץ וכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. כי ע"י שדבוקים ומקושרים להצדיקים עי"ז גם הם מקבלים מהחסד חנם הנ"ל עד שזוכין כולם שנקראים צדיקים ויורשים א"י. ובזה יש לפרש בדרך צחות דברי התוספות שם בברכות הנ"ל ד"ה כאן. במה שכתבו והכא בעושין ואין עושין כי הדדי נינהו רצ"ל שמקושים אלו שאין עושין רצונו של מקום בשלימות להצדיקים גמורים העושים רצונו של מקום בשלימות עי"ז נקראים גם הם בכלל עושים רצונו ואז כובשים גם הם את א"י עד שהתבואה נקראת דגנם אע"פ שאין עושים רצונו של מקום בשלימות עד שמחמת זה מוכרחים לעשות מלאכתן בעצמם מקבלים גם אז חיות מהתורה הנעלמת בחי' החסד חנם הנ"ל. ולפירוש המהרש"א דעושין ואין עושין רצ"ל אלו שצריכים לעשות מלאכה ואלו שאין צריכים כלל רק מלאכתן נעשית ע"י אחרים יתפרש ג"כ בדרך זה. כי מאחר שהם כי הדדי ומקושרים זה בזה ע"כ גם הם מקבלים מהחסד חנם הנ"ל אע"פ שצריכים לבטל מהתורה ולעשות בעצמם מלאכתן כנ"ל. וע"כ אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה ת"ח. כי עי"ז לא היו יכולים לקבל מהחסד חנם הנ"ל שעל ידו כובשין את א"י ואז גלה עמי מבלי דעת היינו על ביטול תורה כנ"ל. וע"כ העם היושב בה נשוא עון. כי החסד חנם הנ"כל מחיה ומגין גם על הרחוקים מהתורה ואפילו על אותם שעברו על התורה ח"ו כמו שפעל משה רבינו ע"ה לכפר עונות ישראל ע"י האוצר מתנת חנם הנ"ל.ובזה מובן מעלת הצדקה לארץ ישראל. עי ע"י שאנשי חו"ל עושים חסד עם אנשי א"י ששם מאיר החסד חנם הנ"ל שעל ידו כובשין א"י. עי"זּ נמשך גם עליהם הארה מהחסד חנם הנ"ל עד שיכולים לכבוש גם כל מקומות מושבותיהם ולקדשם בקדושת א"י. ומחמת שעיקר שלימות התפלה הוא בבחי' ואתחנן היינו לבקש מהשי"ת רק מתנת חנם כמו שארזל ע"כ עיקר שלימות התפלה הוא בא"י ששם עיקר הארת החסד חנם הנ"ל.וזה שאמרו רז"ל יכון את לבו כנגד א"י. כי הכל תלוי בהתקשרות וכונת הלב למקור המשכת התגלות החסד חנם הנ"ל וזה שאמרו ז"ל ואתחנן וכו' כדי שיכנס לא"י היינו כנ"ל. כי מאחר שעיקר הדרך לא"י הוא ע"י החסד חנם הנ"ל. ע"כ התפלל אז בקשתו בבחי' מתנת חנם. וכן להיפך. כי רצה להמשיך החסד חנם הנ"ל ע"י שמתפלל ומבקש על זה ליכנס לא"י ששם עיקר הארת החסד חנם הנ"ל ועי"ז בעצמו יכנס גם הוא לא"י. ועי' בפנים מבואר שבא"י יש עשר קדושות כנגד העשרה מאמרות וכל מאמר יש לו יראה וכו'. כי יש יראה למעלה מיראה. וכבר מבואר כמ"פ לעיל ששם עיקר שלימות היראה. וכן שם עיקר שלימות האמונה ותמימות ופשיטות בלי שום חכמות וכו'. (וזה בעצמו עיקר שלימות החכמה דקדושה שזוכים בא"י) ועי"ז יכולים לבוא לשמחה גדולה וכמבואר בפ' וזה בחי' שלימות השמחה שזוכים בא"י כנ"ל כמ"פ: