זמרת הארץ
מבואר בפנים מגודל מעלת קדושת ארץ ישראל שעיקר המוח והחכמה היא בא"י. וגם המוחין של חו"ל מקבלים ויונקים ג"כ מהמוחין של א"י כי אין חכמה כחכמת ארץ ישראל. וכל אחד מישראל יש לו חלק בא"י וכ"א כפי חלקו שיש לו בא"י כן הוא מקבל ויונק מהמוחין של ארץ ישראל נמצא שכל המוחין הם בחי' מוחין של א"י. אבל אעפ"כ יש מוחין של חו"ל וזה נעשה ע"י פגם הכבוד ח"ו שמי שפוגם ח"ו בכבוד השי"ת עי"ז אין המוחין שלו יכולין לקבל ולינק מהמוחין של אי"י ואזי נשארים המוחין בבחי' מוחין של חו"ל ממש והם בחי' חובלים כי אין יכולין להשוות עצמן יחד ועי"ז נעשהמחלוקת אבל הי' ראוי שלא יהי' מחלוקת כי אם בחול. ובאמת אנו רואים שגם בא"י יש לפעמים מחלוקת. אך דע כי אלו המוחין של חוץ לארץ הם מבקשים לעצמם תיקון. והתיקון שלהם הוא בעת ששופט נעם העליון שעי"ז נעשה התגלות הכבוד כמב"פ. ואז באים המוחין של חו"ל שהם בחי' חובלים ונפלים במוחין של ארץ ישראל שהם בחי' נעם כדי להתתקן עי"ז. וע"כ לפעמים כשפוגמים הרבה ח"ו אזי אינם יכולים להתתקן ואדרבא גורמים פגם גם להמוחין של א"י ואזי גם המוחין של א"י אינם יכולין להשוות עצמן כי נפגמו ח"ו ע"י המוחין פגומים של חו"ל נפלו לתוכם ומזה בא המחלוקת שיש לפעמים בא"י ג"כ. ועי"ש עוד מענין שכל הבריאה היתה רק בשביל כבודו ית'. וע"כ כשאחד מישראל יש לו איזה כבוד צריך ליזהר שלא ליקח לעצמו כלל מהכבוד רק להעלות כל הכבוד להשי"ת בפרט אלו שהם בהיכלא דמלכא בודאי צרכין ליזהר (ומזה מובן כמה צריכים ליזהר בה אלו שזכו לישב בארץ ישראל בפרט בירושלים שהיא בחי' היכל המלך כמובא בודאי שאין להם לרדוף אחר הכבוד. ואפי' כשמגיע להם איזה כבוד צריכים להעלות הכל רק להשי"ת אשר כל הבריאה שראשיתה מא"י ונקודת ציון וירושלים הכל הי' רק בשביל התגלות כבודו ית'. ועיקר פגם המוחין של חו"ל שאינם יכולים לקבל ולינק מן המוחין של ארץ ישראל הוא רק ע"י שפגמו בכבודו ית' כנ"ל. ע"כ צריכם ליזהר שם ביותר שלא לפגום בכבודו ית' ע"י איזה פגם ועון ח"ו. אף גם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כנ"ל). ועיקר התגלות כבודו ית' הוא ע"י האדם. ועיקר הולדת האדם הוא ע"י בחי' נעם העליון כי מנעם העליו נתעוררין שלהובין דרחימותא אשר על ידם באה ההולדה. (ומזה יכולין להבין ג"כ איך שצריכים לקדש עצמו במותר לו בכל מקום בפרט בא"י אשר המוחין של א"י הם בחי' שפע נעם העליון הנ"ל. והנעם העליון הזה מקבל ונשפע עוד מלמעלה יותר כמבואר בפנים. ומשפע נעם העליון נתעוררין שלהובין דרחימותא בקדושה גדולה. היינו לאהוב את השי"ת באהבה עזה בבחי' מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים להתענג על ד' כמ"ש כמובא וכנ"ל כמ"פ. וזה בחי' ד' אהבתי מעון ביתך וגו' וכתיב ואוהבי שמו ישכנו בה וכתיב ישליו אוהביך וכתיב אוהב ד' שערי ציון אך בדרך השתלשלות נשתלשל כ"כ עד שנעשה מזה גם בחי' אהבות גשמיות בחי' אהבת נשים כמב"פ. ע"כ צריכים ליזהר מאד שגם אהבה זו תהי' בקדושה גדולה רק בשביל שיהי' עי"זּ הולדה קדושה ויתרבה כבודו ית' עי"ז שרק בשביל זה שופע נעם העליון כנ"ל). והנה נמס העליון שופע תמיד אבל צריכים כלי לקבל על ידה שפע נעם העליון ושלהובין דרחימותא הבאים משם. והכלי הזאת נעשה ע"י נדיבות לב וצדקה. והעיקר הוא ע"י צדקה של א"י וכו' כמבואר בפנים. (ומזה יכולין להבין כמה צריכין אנשי חוץ לארץ ליזהר מאד בצדקה של א"י. כי עי"ז נעשה כלי לקבל על ידה שפע נעם העליון ועי"ז נעשה הולדה ונתגדל כבודו ית' שזה עיקר תיקונים של המוחין של חו"ל שנפגמו ע"י שפגמו בכבודו ית'. וע"י צדקה הנ"ל מקבלים תיקון עד שיכולין ג"כ לינק ולקבל ממוחין של אר ישראל כנ"ל. וכן מובן מזה כמה צריכים ליזהר ממחלוקת בפרט בא"י בפרט בשביל עניני הצדקה של א"י. בפרט אם יש בזה איזה פניות של כבוד עצמו ח"ו. כי עיקר תיקון הצדקה לא"י הוא בשביל לקבל על ידה שפע נעם העליון שהיא בחי' אהבה ושלום שמנעימין זה לזה ועי"ז נעשה הולדה ונתגדל כבודו ית' כנ"ל. וא"כ איך יעלה על הדעת להרבות עי"ז במחלוקת בפרט בשביל כבוד עצמו ח"ו. והגם כי כבר מבואר בפ' שהמחלוקת שבא"י בא ע"י המוחין הפגומים של חו"ל שנפלו לתוכם כנ"ל. א"כ אדרבא צריכים אנשי א"י להתעורר עי"ז בעצמו. כי לא די שלא זכו המוחין של חו"ל להתתקן על ידינו אף גם המוחין שלנו נ פגמו על ידם עד שיהיו נעשין בבח' חובלים בחי' מוחין של חו"ל ח"ו. אך כל זה אם הי' נעשה ממילא. אבל אחר אשר אנחנו יודעין כי בפנימית דפנימיית גםמטרת כונתינו בשביל כבוד עצמינו ח"ו. א"כ אנחנו בעצמינו פוגמין את המוחין של א"י ע"י שפוגמין בזה בכבודו ית' שמזה באה בחי' המוחין של חו"ל. ומה שמבואר כאן בפנים שהמחלוקת שבא"י בא מבחי' המוחין של חו"ל הפגומים מאד שאינם יכולים להתתקן זה מדבר אם המחלקות שבא"י היא לשם שמים באמת. אך מאחר שהמוחין להם הם בחי' נעם היו צריכים להשוות עצמן תמיד באופן שלא יהי' שום מחלוקת בעולם אפי' לשם שמים. אך זה בא מבחי' המוחין של חו"ל כנ"ל. וגם על זה העצה לברוח מהמחלוקת ולרדוף אחר השלום בכל האפשר אך הלב יודע אם לעקל וכו'. כי ע"פ רוב אם יתבוננו בעצמם יראו שאין כונתם שלימה במחלוקותם רק לשם שמים לבד אך יש בזה גם שאר פניות דקות או גסות לכ"א כפי בחינתו. ואז בודאי צריכין ליזהר מאד לברוח ממחלוקת ולמעט בכבוד עצמן ולהרבות בכבוד המקום. ואז יזכו גם נתני צדקב שבחו"ל עם כלל אנשי חו"ל לקבל ולינק מבחי' המוחין של א"י ולחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו כמבואר בפנים. גם לפי הנ"ל מובן ממילא כי בא"י בנקל יותר לזכות להרגיש הנעימות הנפלא שיש בעבודת ד' בתורה ותפלה מאחר שהמוחין של א"י הם בחי' נעם כמ"ש ואת האר כי נעמה ושם עיקר שפע נעם העליון כנ"ל). וזה שארז"ל (הובא בשער החצר סי' י"ח) ויקחו לי תרומה הה"ד אהבתי אתכם אמר ד' וכו' היינו שע"י צדקה תרומה מקבלין שלהובין דרחימותא. ומחמת שהולדת נפשות ישראל הוא ע"י שפע נעם העליון כנ"ל ע"כ נקראו שבטי ישראל נטעי נעמנים (ישעי' י"ז). ומחמת שעיקר הכלי לקבל שלהובין דרחימותא משפע נעם העליון הוא ע"י צדקה. ע"כ כתיב ומרדף צדקה יאהב (משלי ט"ו). וזה ולציון יאמר איש ואיש יולד בה כי שם שורש הולדת כולם מחמת ששם תוכו רצוף אהבה בחי' שלהובין דרחימותא הבאים משפע נעם העליון. וזה בחי' את הר ציון אשר אהב. וע"כ נקרא הביהמ"ק חדר המטות שעל ידו ישראל פרין ורבין כמו שאמרו רז"ל: