סימן מ

מבואר בפנים מגודל קדושת א"י אשר אוירה מחכים וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד. אך עיקר מעלת קדות א"י היא רק ע"י השגחת השי"ת. ומחמת שהשי"ת מסתכל בא"י תמיד כמו שכתוב תמיד עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה וגו' עי"ז א"י מקודשת ואוירה מחכים. אך מהיכן נמשך ונתעורר זאת אצל השי"ת דהיינו בחינת עינים להשגיח. זה נעשה ע"י נשמות ישראל שהשי"ת מתפאר בהם בבחינת ישראל אשר בך אתפאר וכו' עי"ש עוד. ומזה מובן איך צריכים ליזהר תמיד בפרט היושבים בא"י שלא לפגום שום פגם בכדי שלא יפגום עי"ז בבחינת ההתפארות והתפילין של השי"ת. וכן גודל מעלת נפשות הנתוספות על יושבי א"י בכדי לעבוד שם את ד' באמת שעי"ז נתוסף אור ההתפארות וקדושת התפילין שלו ית' ביותר ועי"ז נתוסף קדושת א"י ביותר. ועי שם עוד מעלת מי שזוכה להיות אצל צדיק אמתי על ראש השנה שעי"ז בכל מקום שמסתכל בו בעיניו נעשה שם בחינת א"י בחינת אוירא דא"י מחכים. ומי שפוגש ומתועד עמו ביחד הוא מחויב להרגיש אז טעם א"י. וראוי שיתעורר אצלו עתה השתוקקות וגיעגועין לא"י כל א' לפי בחינתו. גם מובן שם בפנים כי בא"י זוכים לקבל בחינת שפט כפולה ועי"ז נתבטל אצלו תאות ממון: