זמרת הארץ
ירושלים היא בחינת לב והיא בחי' יראה שלימה התלויה בלב (וכבר מבואר לעיל שכל ארץ ישראל היא בחי' לב ובחי' יראה) גם שם עיקר הדעת שעי"ז נתתקנין הג' מ דות התלויים בלב שהם ממון ואכילה ומשגל. וע"כ כתיב אין כסף נחשב וגו' בחי' תיקון תאות ממון וכתיב ואכלתם לחמכם לשובע. ושם עשר מצות הנוהגות בפת שכ"ז בחינת תיקון תאות אכילה. וכתיב ששם עלו שבטים שבטי י"ה בחינת שמי מעיד עליהם. שזה בחינת תיקון תאות המשגל. שזה בחינת זווגים דקדושה בחי' אשה מספרת עם בעלה ע"ד שאמרו ז"ל איש ואשה זכו שכינה שרוי' ביניהם. היינו שם י"ה שזה בחינת י"ה בארץ החיים כנ"ל כמ"פ. וזה שמבואר בזוהר (ויקרא קכ"א) ולבא דא היינו בית המקדש וכו' אתזן ממוחא דרישא בי' אתאחיד דא בדא ההד"כ מכון לשבתך פעלת ד'. שזה בחינת מה שצריכין להמשיך הדעת שהוא בחינת תלת מוחין וכו' אל הלב. ועי"ז נתתקנין הג' מדות הנ"ל. וע"כ נקראת ירושלים רבתי בדעות ועיר החכמה. ומחמת שעיקר הארץ התלת מוחין הנ"ל הוא בשלש רגלים. ע"כ הי' החיוב בכל שלש רגלים לעלות לירושלים. ומחמת ששם עיקר שלימות היראה כנ"ל ע"כ כתיב בה לא תחסר כל בה. בחינת כי אין מחסור ליראיו. וע"כ שם עיקר השפעת הנבואה כמבואר בזוה"ק. ועי"ז נגאלת ונפדית התפלה. וע"כ שם עיקר שלימות התפלה. ועי"ז נתבטלין כל החולאות וזוכין לרפואה שזה בחי' מה שכתוב (שמות כ"ג) כי ילך מלאכי לפניך היינו בחינת המלאך ששרשו מיראה כמבואר בפנים) והביאך אל האמורי וגו' ועבדתם את ד' אלקיכם וגו' והסירותי מחלה מקרבך. וזה ובל יאמר שכן חליתי וגו'. ושם זוכין לקבל רפואה ע"י דבר ד' בחינת ישלח דברו וירפאם בחינת ודבר ד' מירושלים. וזה ואשים דברי בפיך (היינו התפלה שהיא בחינת דבר ד') לנטוע שמים וגו' (בחי' בדבר ד' שמים נעשו וגו') ולאמר לציון עמי אתה. אל תקרי עמי אלא עמי. מה אנא עבדית שמיא וארעא במלולי וכו'. כי תפלתו היא בחי' דבר ד' ממש ובדבר ד' שמים נעשו כנ"ל. ושם עיקר ביטול העבדות דסט"א שזה בחי' הסמיכות בפ' בהר אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים וכי ימוך אחיך עמך וגו' לא תעבוד בו עבודת עבד וגו' כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד וגו'. וכן שם עיקר העשבדות דקדושה כמ"ש (תהלים ס"ח) וזרע עבדיו ינחלוה וכתיב כי רצו עבדיך את אבניה וגו' וכתיב נחלה לישראל עבדו וגו'. ושם עיקר תיקון הג' עבודות המבואר בפנים שהם: אל תהי בז לכל אדם וכו'. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל בא וראה כמה מחבבין זה את זה. ואמרו מה בין תקיפי דארעא דישראל וכו'. י שם עיקר הכבוד דקדושה בחינת לשכון כבוד בארצנו נכבדות מדובר בך וכיוףצא בזה עוד. וכן שם עיקר שלימות האמונה וביטול כל בחי' ע"ז כנ"ל כמה פעמים. וכן שם עיקר שמירת הברית בחינת ונתי לך את הארץ וגו' ואתה את בריתי תשמור. ושם עיקר התיקון שכל העשבים והצמחים מחזירים כחם לתוך התפלה שזה בחינת ויצא יצחק לשוח בשדה. שזה בחינת ונתנה הארץ יבולה. יבול ר"ת ו'יצא י'צחק ל'שוח ב'שדה כמובא לקמן בפנים סי' י"א. ושם עיקר בחינת התנוצצות משיח בחינת ועבדי דוד מלך עליהם. וכן שם עיקר בחינת מטר בח' ונתתי מטר ארצכם בעתו ואמרו רז"ל א"י שותה תחלה. ושם עיקר שלימות הריח שזה בחינת ארץ המוריה ע"ש מור וריח. וכיבוש ראשון של א"י היתה יריחו שנקראת כן ע"ש הריח. ושם עיקר בחינת נשיאות חן בחינת ארץ צבי צבאות גוים שכל המלכים חמדו אליה כמו שאמרו ז"ל.ושם עיקר המפורסמים דקדושה בחינת כל הראשים של ישראל שהיו שם סנהדרי גדולה וקטנה ומלך ושרים ונביאים ושופטים ושוטרים וכו'. ושם נופל העזות דסט"א כמ"ש את עם נועז לא תראה וגו' עי' תרגום. (ישעי' ל"ג) חזה ציון קרית מועדינו וגו' כי כולם הם בחינת לוים משם כי שם שורש השפע של כולם. וזה והלוית גוים רבים וגו'. ושם יכולים לקשר את עצמו עם כלל שרשי נפשות ישראל כי היא בחינת תל תלפיות שהכל פונים לשם כמאמרם ז"ל. והיא בחינת אם כל חי כי כל ישראל נקראים בנות ציון בנות ירושלים. והיא בחי' כסא הכבוד כמו שכתוב בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ד' ונאמר ולכבוד אהי' בתוכה ונאמר מכון לשבתך פעלת ד' שהבית המקדש מכוון נגד כסא הכבוד שלמעלה. ושם בחינת מקומו של עולם בחינת האבן שתי' שממנו הושתת הכל. ושם יכולים לעשות ראש השנה בחינת לביתך נאוה קודש (בחי' הבית המקדש ד' לאורך ימים בחי') ראש השנה שהוא כיומא אריכתא כמבואר בפנים. כי עיקר הקביעות של ר"ה ור"ח הוא שם בב"ד הגדול שבירושלים וגם כי אפי' השלוחים לא היו יכולין לילך ולהודיע מקודם לשאר עיירות ישראל מאחר שר"ה הוא בר"ח עצמו. וע"כ היתה הלשכת הגזית ששם דנין כל הדינים סמוכה לביהמ"ק מחמת ששם בחי' מקומו של עולם שעי"ז יכולים לדון את הכל לכף זכות לכ"א כפי מקומו. בחינת בצדק תשפט עמיתך כמו שפירש רש"י הוי דן את חברך לכ"ז. וע"כ נקראת ירושלים עיר הצדק ונאמר צדק ילין בה. וזה שכתוב העם היושב בה נשוא עון. כי ע"ישדנין שם הכל לכף זכות עי"ז נמחלין עונותיהם. ומחמת שכל הבחינת הנ"ל כלולים בשופר כמבואר בפנים. ע"כ הי' כיבוש יריחו שהוא כיבוש ראשון של ארץ ישראל על ידי תקיעת שופר: