זמרת הארץ
עיקר המוחין שהם בחינת י"ה הם בא"י בחינתי"ה בארץ החיים ואמרו בתיקונים אוירא דא"י מחכים מהסטרא דחכמה דראיהו אות יו"ד. וכן אמרו ארעא דישראל מותבא דאת ה"א. ושם עיקר התורה כי אין תורה כתורת א"י. ושם מאירין כל הע' פנים לתורה כמו שכתוב כי יפלא ממך דבר וכו' וקמת ועלית וכו'. ושם שורש כל המדות טובות כמו שכתוב טובה הארץ מאד מאד על דרך שאמרו ז"ל כל מאדך בכל מדה ומדה. וכן שם עיקר הכנעת כל המדות רעות בחינת ארץ אוכלת יושביה שמהפך את האדם מרע לטוב גמור וכו'. וכמבואר במקום אחר. וכתיב ובערת הרע מקרבך. ושם נקראים אדם בחינת והארץ נתן לבני אדם וכנ"ל בסי' ו'. וכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. וזה שכתוב להדוף את כל אויביך מפניך וכן ויגרש מפניך אויב וכיוצא בזה הרבה מפניך דייקא. כי האויבים שאחיזתם בבחינת האנפין חשוכין נופלין ונתבטלין בבחי' צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו ע"י שישראל מבטלין כל המדות רעות. וזוכין להשיג בתורה בחינת אנפין נהורין שהם בחינת י"ה שעל שם זה נקראים אדם כמבואר בפנים:
עיקר שלימות הדעת והמוחין הוא בא"י ושם עיקר שלימות התורה ושלימות התשובה. ועי"ז נמשך רחמנות עד שנתעורר עי"ז בחינת תפלת ד' שהוא ג"כ בא"י בבחינת ושמחתים בבית תפלתי שנאמר על הבית המקדש. ומשם למדו רז"ל שהקב"ה מתפלל. עד שזוכין עי"ז לרחמים גדולים כמבואר בפנים.וזה בחי' מה שהתפלל דניאל ואמר כי לא על צדקותינו וכו' כי על רחמיך הרבים. היינו בחינת רחמים גדולים הנ"ל. וזה בחי' (ישעי' י"ד) כי ירחם ד' את יעקב וכו' והניחם על אדמתם וכו' (שם ל') לכן יחכה ד' לחננכם ולכן ירום לרחמכם וכו' כי עם בציון ישב בירושלים וכו'. כי עיקר החורבן לגלות ישראל מא"י הי' מחמת שנתעלם הרחמנות ולא היו יכולים לעורר רחמים כמו שכתוב (שם ס"ג) המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו. וכתיב (הושע א') כי לא אוסיף עוד ארחם וכו'. וכן (שם ב') וסיים ורחמתי את לא רוחמה. כי ע"י תשובה זוכים לחזור ולעורר רחמים בחינת וישוב אל ד' וירחמהו. וזה שכתוב (זכרי' א') שבתי לירושלים ברחמים ביתי יבנה בה וכו'. כי עיקר התיקון ע"י בחינת רחמים בחינת וברחמים גדולים אקבצך. וזה בחינת ע"כ המו מעי לו רחם ארחמנו וכו'. היינו שני מיני רחמנות הנ"ל כי הרחמים פשוטים מעוררים הרחמנים גדולים: