זמרת הארץ
עיקר הברכ והשלום הוא בארץ ישראל כמו שכתוב כי שם צוה ד' את הברכה וכתיב השם גבולך שלום. והשלום הוא בחינת התחברות שני הפכים היינו חסד וגבורה שהם בחינת אהבה ויראה שזוכין בא"י כנ"ל. וכן לענין ירושת א"י נאמר ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו וכו'. (שזה בחינת חסד) להוריש גוים גדולים וכו' (שזה בחינת גבורה ודין שעשה בהעכו"ם וגירשם משם) ועוד פסוקים רבים כאלה. והאבות זכו לירושת א"י ע"י שקידשו שם שמים כמ"ש אצל אברהם אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים (ששם קידש שם שמים כידוע) לתת לך את הארץ וכו'. וכן אצל עקידת יצחק נאמר ויירש זרעך את שער אויביו. ומחמת שאצל יעקב לא מצינו בפירוש שמסר נפשו על קידוש השם ע"כ אמר הנביא (ישעי' כ"ט) כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם (וכמו שדרשו רז"ל שזכותו של יעקב עמדה לו לאברהם באור כשדים) לא עתה יבוש יעקב וכו' (פירש"י מאביו ומאבי אביו) כי בראותו ילדיו וכו' יקדישו שמי (פירש"י אלו חנניה מישאל ועזרי') והקדישו את קדוש יעקב וגו'. וזה שנאמר גם על לעתיד (יחזקאל ל"ו) וקדשתי את שמי הגדול וכו' וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. (ושם ל"ט) עתה אשוב את שבות יעקב וכו' וקנאתי לשם קדשי וכו' וקבצתי אותם ארצות אויביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים וכו' וכנסתים אל אדמתם וכו'. נמצא שקיבוץ גליות לא"י הוא ע"י בחינת קידוש השם. וזה שכתוב אני חומה ושדי כמגדלותודרשו רז"ל לענין אברהם וחנניה מישאל ועזרי' שמסרו נפשם על קידוש השם. וזה שסיים אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. כי זה בחינת שלום כמבואר בפנים. וזה שכתוב וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף כי הוא הי' עיקר תולדותיו כי הוא בחינת הוא"ו שניה המבואר בפנים שזה בחינת שלום בחינת קידוש הם שזה מסוגל לירושת א"י כנ"ל. וע"כ עתה בזסמן הגלות שנתרחקנו מעל אדמתינו אי אפשר לבא לא"י ע"פ רוב כי אם ע"י מסירת נפש כמו שמספרים מכמה גדולים ממה שעבר עליהם כמפורסם. וזה בחינת לקדושים אשר בארץ המה וכתיב והנותתר בירושלים קדוש יאמר לו. באמת הנסיעה הרחוקה כזאת עם הוצאות דרך והטלטולים וכיוצא שעוברים על כל אדם הנוסע לשם הוא ג"כ בחינת מסירת נפש כמבואר במ"א. ושם בא"י זוכין לקבל כל ההשפעות והברכות ע"י בחינת הכלי של שלום וזוכין לדבר שם דיבורים קדושים לפני הש"י של תורה ותפלה בחכמה שוכל. כי שם עיקר החכמה והשכל וכן עיקר שלימות התורה והתפלה כנ"ל כמה פעמים: