ראשיספרי רבי נחמןזמרת הארץסימן נ"ו-וביום הביכורים

סימן נ"ו-וביום הביכורים

זמרת הארץ

א׳

ארץ ישראל בעצמה היא בחינת המלכות דקדושה כידוע. וצריך כל אחד ליזהר לבלי להשתמש עמה להנאתו ולצרכו רק בבחי' והיתה לד' המלוכה שכל ההנאות שמקבל ממנה הכל יהי' רק לשם שמים לבד. בבחינת המבואר במאמר ט' תיקונין סי' ט'. לא נלך בשדה ובכרם וכו' היינו שאין רצוננו בתענוגי עולם הזה אלא רצוננו דרך המלך נלך לילך בדרך מלכו של עולם. וזה אשריך ארץ שמלכך בן חורין ארץ דייקא. וצריכים לראות להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהי' בבחינת הרבנות מקברת בעליה שזה בחינת ארץ אוכלת יושביה רח"ל. ומחמת שאריכת ימים של המלכות תלוי בתוכחה ע"כ נקראת א"י ארץ נכוחות ואמרו רז"ל לא חרבה וכו' אלא על שלא הוכיחו זה את זה. ולבא לאריכת ימים הוא ע"י עסק התורה וכו'. כי א"י נקראת ארץ החיים כי שם עיקר החיים ואריכת ימים כמו שכתוב למען תאריכון ימים על האדמה וכו' וכמוהו רבים. והעיקר תלוי בעסק התורה כמו שכתוב בפ' האזינו שימו לבבכם וכו' עיין רש"י שם כי לא דבר ריק הוא מכם כי היא כייכם ובדבר הזה תאריכון ימים על האדמה וכו'. וע"כ גם פרשת המלך ומצות והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו נסמך גם כן לירושת הארץ כמ"ש כי תבא אל הארץ וכו'. ועיקר החיים ואריכת ימים הוא הדעת והשכל שעיקר שלימותן הוא בא"י כי אין חכמה כחכמת ארץ ישראל כנ"ל. וכן שם עיקר שלימות לימוד התורה כי אין תורה כתורת א"י וע"כ שם עיקר התגלות בחינת ההסתרות ע"י שנשמע קול הכרוזים של התורה הק' שמכרזת ומוכיחה וצועקת עד מתי פתיים תאהבו פתי. כי מחמת שאוירה זך וקדוש ע"כ נשמע קול הכרושים הקדושים ביותר כמובא. בפרט כי עיקר הקולות דקדושה יוצאין משם כמו שכתוב (יואל ד') ד' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו וכו'. וע"כ העם היושב בה נשףוא עון כי כל העונות הם מבחינת ההסתרות אבל שם שנתגלין ההסתרות עי"ז הם בבחינת נשוא עון. ושם עיקר התגלות סתרי תורה כנ"ל כמ"פ. וכן עיקר הכנעת מלכות עמלק כמ"ש בארץ וכו' תמחה את זכר עמלק כמו שאמרו ז"ל. ושם עיקר ביטול תאות ממון ועשירות כנ"ל. ושם עיקר הגדלת הדעת ועי"ז הפרנסה בנקל שזה בחינת לא כארץ מצרים וכו' והשקית ברגליך וכו' (היינו שהוא ע"י טורח) למטר השמים תשתה מים וכו' שזה בלי טורח. וגם כי שם עיקר ביטול הכעס והאכזריות כמו שכתוב לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וכו'. ושם גודל ריבוי השלום כמו שכתוב השם גבולך שלום. ושם התגלות החסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל כמ"פ. כי קדושת א"י בבחי' מקוה ישראל ד' כמ"ש וקווי ה' המה יירשו ארץ וכתיב קוה אל ד' וכו' וירוממך לרשת ארץ. וזה שנסמך פסוק וזרקתי עליכם מים טהורים וכו' (המובא בפנים) תיכף אחר פסוק והבאתי אתכם אל אדמתכם. ושם האכילה בבחינת מן כמו שכתוב וישבות המן ממחרת הפסח באכלם מעבור הארץ (וכמובא בשער החצר) ושם עיקר בחי' מאמר פתוח כמו שכתוב בפרשת שמות ואומר אעלה אתכם וכו' אל ארץ הכנעני וכו'. וכן שם בחינת נאמן פשוט כמו שכתוב עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קודש וכו' שזה פנימיות קדושת א"י. ושם עיקר שלימות המחלוקת לשם שמים שזה בחי' מה שת"ח שבא"י נקראים נועם כי גם המחלוקת שהם והקשיות שבהם מקשין זה על זה הוא באהבה ובנעימים כמו שפירש רש"י שם כי זה בחינת ומה שמץ דבר נשמע בו וכו' שאין לגנות את המקבל אף שאין הלכה כמותו כי אלו ואלו דברי אלקים חיים וכו':