זמרת הארץ
ירושלים וכלל א"י הם בחינת לב העולם כנ"ל ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. וע"כ ירושלים עיר החכמה בחינת רבתי בדעות וכן כלל ארץ ישראל אוירה מחכים ושם עיקר זיכוך וטהרת המחשבה כמבוףאר בסי' מ"ד. ושם עיקר כח היצר טוב כנ"ל בסי' א' ושם עיקר התגלות כל הפעולות ומדות טובות שהם בחי' כלל קומות המצות ששלימותן הוא בא"י ושם עיקר התגלות המלכות בחינת ימלוך ד' לעולם אלקיך ציון וכו'. וזה בחינת טובה הארץ מאד מאד היינו שקדושת הארץ כלולה מכל המדות טובות על דרך שאמרו רז"ל בכל מדה שהוא מודד לך הוי מודה לו וכו'. ושם עיקר התגלות המלכות שהיא בעצמה בחינת א"י כנ"ל כמה פעמים. וע"כ כשמספר הכתוב בשבח ציון וירולים סיים ושרים כחוללים המובא במאמר הנ"ל. ושם עיקר תיקון התפלה שהיא עבודה שבלב. ושם עיקר תיקון הה' כמבואר בתיקון ה' מתיקונים אחרונים ארעא דישראל היא מותבא דאת ה'. ועיקר התיקון ע"י היו"ד שנמשך לתוכה כמובן בתיקון כ"ב אוירא דא"י דאיהו מחכים מסטרא דחכמה דאיהו יו"ד וכו'. וזה בחינת עשר קדושות קדשה ארץ ישראל בחינת לית קדושה פחות מעשרה בחינת יו"ד הנ"ל. וזה בחינת ארץ אשר לא במסכנות וכו' כי מדל"ת נעשה ה' שהוא בחינת עשירות כמבואר בפנים. וזה שנאמר (מלכים ב' כ"ד) איך שבעוה"ר בא נבוכדנאצר אל ירושלים ויוצא משם את כל אוצרות וכו' (היינו שנטל משם כל בחינת העושר הנ"ל) והגלה משם וכו' עשרת אלפים גולה (היינו כנגד בחינת היו"ד הנ"ל) לא נשאר זולת דלת עם הארץ (כי כשנוטל היו"ד מן הה' אזי נעשית דל"ת ח"ו). וכן (שם כ"ה) בשעת חורבן בית המקדש נאמר ג"כ ומדלת הארץ השאיר וכו' כי לא נשאר רק בחינת הדל"ת הנ"ל. וזה שאמר דוד שהוא בחינת כלל מלכות ישראל דלותי ולי יהושיע בה' יתירה.
כי זה עיקר ישועת בחי' במלכות כשנעשה מדל"ת ה' כנ"ל. וזה שאמרו ז"ל (פסחים קי"ח:) דלותי וכו' אע"פ שדלה אני מן המצות לך אני ולי נאה להושיע וכו' היינו כי עיקר התגלות המלכות הוא ע"י פעולות ומדות טובות שהם בחי' המצות ואני דלה מן המצות נמצא שאני בחי' דל"ת אעפ"כ לך אני היינו שאני מקשר את עצמי בכל מחשבותי רק אליך ומקבל עלי עול מלכותך (עי' רשב"ם שם) ועל כן ולי נאה להושיע. כי לפעמים מתחיל התיקון ממטה למעלה שע"י שמקשר את עצמו להשי"ת באמת ומקבל על עצמו עול מלכות שמים עי"ז זוכה אח"כ למחשבות קדושות שהם בסי' היו"ד שנמשך לתוך הדל"ת ונעשה מדל"ת ה' שזה עיקר הישועה. וזה בחי' לא אבוא בעיר וכו' אין הקב"ה נכנס בירושלים שלמעלה עד שיבא בירושלים של מטה כפשוטו ממש. כי ירושלים הי בחי' מלכות כנ"ל וכמבואר בפנים. וע' ג"כ (ר"ה י"ז) מה שאמרו ז"ל על פסוק זה. וע' לקוטי הלכות הלכות תפלת המנחה הל' ו' אות ע"ה. ע"ח. ע"ט. פ"א. גם עיקר השיר והניגון הוא בארץ ישראל כמו שכתוב איך נשיר את שיר ד' על אדמת נכר וכתיב שירו לנו משיר ציון בחינת השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש וכל עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים הכל ניתן ללוים המנצחים בשיר בבית ד' כמבואר בפסוקים הרבה. גם ע"י תשובה התלוי' בלב זוכים גם לא"י וירושלים כמ"ש (דברים ל') והי' כי יבואו עליך וכו' והשבות אל לבבך וכו' ושבת עד ד' אלקיך (בחי' גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד כמו שדרשו רז"ל) וכו' ושב ד' אלקיך וכו' והביאך אל הארץ וכו' ונאמר ובא לציון גואל וכו' ולשבי פשע וכו' ונאמר (מלכים א' ח') ושבו אליך וכו' והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם. ונאמר (ד"ה ב' ל') כי בשובכם על ד' וכו' ולשוב לארץ הזאת וכו' ונאמר (ירמי' כ"ד) והשיבותים אל הארץ הזאת וכו' כי ישובו אלי בכל לבבם וכמוהו רבים. וירושלים בעצמה היא בחינת כסא כבוד כמו שכתוב בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ד' וכתיב ולכבוד אהי' בתורה. ועל כן בארץ ישראל ובירושלים עיקר השגת סתרי תורה שהם בחי' קבלה. וזה בחי' והיא נקראת קבלה עד איהי בין חרין דרועין דמלכא זה בחי' א"י שנקראת במותי ארץ (כמו שפירש רש"י בפ' האזינו) בחי' זרועות עולם כמובא בסי' נ"ז במאמר שאלו את ר' יוסי ב"ק. וזה אז תתענג על ד' בחי' עונג שבת המבואר בפנים והרכבתיך על במתי ארץ. ומחמת שא"י היא בחי' מלכות בחי' תכלת דאכלא כולא וכו' על כן כתיב בה ארץ אוכלת יושביה אבל ישראל הדבקים בד' חיים וקיימים. כי באמת היא נקראת ארץ החיים כנ"ל. ומחמת שבא"י וירושלים זוכים לענג שבת הנ"ל ע"כ נאמר (תהלים ל"ז) שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ד' וכו' ושם נאמר וענוים ירשו ארץ והתענגו וכתיב שמחו את ירושלים וכו' למען תנקו והתענגתם מזיו כבודה. ובחי' אמא אוזפת מאנהא לברתא המובא בפנים זה בחי' ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו שהיא מכוונת נגד ירושלים של מעלה כמו שדרשו ז"ל ומשם מקבלת כחה. גם א"י היא בחי' ימין כנ"ל כמה פעמים שזה בחי' אורייתא דעתיקא ששם כולו ימין. ועל כן שם עיקר ביטול תאות ממון שהוא מבחי' שמאל כנ"ל כמה פעמים. ומחמת שע"י כל התיקונים הנ"ל זוכים לנסים כמבואר בפנים על כן אתּי היא עיקר מקום הנסים כמבואר בסי' ז' ובסי' ט':