זמרת הארץ
עיקר בקשת השלום הוא ע"י בחי' קדושת א"י כי שם מ קום השלום כמו שכתוב ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום וכמוהו רבים. כי שם מקור התורה כנ"ל ומקום הצדיקים כמו שכתוב צדיקים יירשו ארץ. גם א"י הוא בחי' לבא דעלמא כנ"ל. והלב שם מקור של כל השבעה מדות. וזה בחי' הז' מינים שנשתבחה בהן א"י. ומחמת שזה לעומת זה וכו'. וכנגד הז' מדות טובות שהם בחי' ימי טוב יש ג"כ ימי רע. על כן היתה תחלה א"י ביד שבעה עממין. וכשזכו ישראל להכניע הז' עממין וכבשו את הארץ מידם על ידי ששברו הימי רע. עי"ז אותיות התורה בולטות ומצטרפות ומקבלין אור רב מלמעלה. וע"כ אין תורה כתורת א"י. והנה בהתורה שהם הימי טוב שורה בהם אהבתו ית' וזה בחי' אהבת ציון וכו'. וכתיב את הר ציון אשר אהב. וכן אוהב ד' שערי ציון. והתורה יש בה נגלה ונסתר. וע"כ עיקר התגלות הסודות שהם התורה שבנסתר הוא בא"י כמובא בזוהר הק'. ולעתיד לבא שיתגלה הנסתר שבתורה בחי' אורייתא דעתיקא סתימאה אז יתגלה אור אהבה שבדעת. וזה בחי' ואם ירחיב ד' אלקיך את גבולך וכו' ונתן לך את כל הארץ וכו' ופירש רש"י ארץ קיני וקניזי וקדמוני. וידוע שהם לעומת הג' ראשונות כמבואר בלקוטי תורה פרשת לך לך. ושם שורש התורה שבנסתר בחי' אור אהבה שבדעת. וזה כי תשמור וכו'. לאהבה את ד' אלקיך כי עכשיו לא זכו עדיין לקבל בשלימות אור השלש ראשונות. ע"כ לא יכלו לכבוש את השלש עממין הנ"ל רק הז' עממין שהם כנגד הז' מדות כנ"ל. אבל לעתיד יתגלה אהבה שבדעת ויכבשו גם הג' אומות הנ"ל. ואז יתגלה התורה הצפונה והצדיקים הצפונים ואז תתגלה קדושת א"י בשלימות. ומחמת שגם במדות עצמן יש ג"כ בחינת אהבה שבמדות שהיא בחינת אהבה שבדעת נגד המדריגה שתחתיה שזה בחינת כי שפתי כהן ישמרו דעת.
על כן גם עכשיו יש בא"י עשר קדושות. ז' כנגד הז' מדות וג' כנגד בחינת הג' ראשונות בחינת אהבה שבדעת. שזה בחינת עזרת הכהנים וההיכל וקודש הקדשים. או בין האולם וההיכל וק"ק. (עי' פרק א' דכלים משנה ט' ברע"ב). ושם בא"י עיקר קדושת התקשרות הלב אל הדעת (שזה בחי' וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וכו'. שזה בחינת הדעת המבואר בפנים שהוא בחינת שלום במדותיו שבין בטיבו בין בעאקו תמיד ימצא את השי"ת. שזה ג"כ בחינת וביום רעה ראה. שגם בתוך הימי רע ימצא ג"כ ימי טוב) וסמוך ליה כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו' כמו שדרשו רז"ל בברכות. וזה שסיים ארץ חטה ושעורה וכו' בחינת השבעה מינים שהם כנגד הז' מדות שבלב כנ"ל. וזה ג"כ בחינת החפץ חיים המבואר בפנים. כי א"י הוא בחי' ארץ חפץ כמו שכתוב וינחם אל מחוז חפצם וכתיב וכל גבולך לאבני חפץ. וכתיב כי לך יקרא חפצי בה וכו' ונקראת ג"כ ארץ החיים: