זמרת הארץ
עיקר הזמירות והניגונים שהם בחינת בירור הנקודות טובות שיש בכל אחד שזה בחינת בירור הרוח טובה מן הרוח רעה הוא בארץ ישראל. בחינת מכנף הארץ זמירות שמענו בחינת רוחך טובה תנחני בארץ מישור שהוא בחינת א"י כנ"ל בסי' נ"ד. וזה בחי' השיר היו הלוים אומרים בביהמ"ק כי לשם נתכנסין כל הנקודות טובות שבישראל. כי מקדש אקרי משכן כמו שאמרו רז"ל. שזה בחינת המשכן שעושה הרועה נאמן שבכל דור ע"י הנקודות טובות שמקבץ מכל ישראל כמובן בפנים וכמבואר בלקוטי הלכות כי ירושלים נקראת טוב שנאמר ההר הטוב הזה וגו'. וכלל א"י נקראת ארץ טובה כי שם שורש כל הטוב. ויש שם הבחי' של הש"ץ ההגון שעי"ז כל הנקודות טובות תאבות להכלל שם. שזה בחי' ארץ חמדה טובה וגו'. וזה בחי' עת הזמיר הגיע בחי' הזמירות והניגונים הנ"ל שהיא בחינת קיבוץ הנקודות ובות שמהם נבנה המשכן שמשם מקבלין התינוקות של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא. וזה שסיים וקול התור נשמע בארצנו ופירש בזוהר דא קלא דינוקי דרביי דלעאין באורייתא. וזה בארצנו דייקא היינו כנ"ל. וזה שכן ארץ ורעה אמונה בחינת הרעיא מהימנא הנ"ל.וזה שנסמך הפסוק ועוד מעט ואין רשע שזה בחי' הדרך של אזמרה לאלקי בעודי בחי' בירור וקיבוץ הנקודות טובות הנ"ל לענין ירושת א"י. כמוט שכתוב וקוי ד' המה יירשו ארץ ועוד מעט ואין רשע וגו' וענוים יירשו ארץ וגו'. היינו שמתחלה מדבר לענין מה שצריך האדם לחזק את עצמו בעצמו ע"י הנקודות טובות ולקוות לד' שיזכה עי"ז לתשובה שלימה ולכל טוב הכלול בקדושת א"י. וזה וקוי ד' יירשו ארץ. ואח"כ ביאר הדבר ועוד מעט ואין רשע וגו'. היינו שגם נגד אחרים ע"י שדנין אותם לכף זכות ע"י הנקודות טובות שמוצא בהם עי"ז מכניס אותם באמת לכף זכות בבחינת והתבוננת על מקומו ואיננו. וזה שסיים וענוים יירשו ארץ. כי אלו שדנין בני אדם לכ"ז הם נקראים ענוים כי זה ממדת ענותנין. וע"ד שאמרו ז"ל יכול אפי' הגיס דעתו ת"ל משרים תשפטו בני אדם היינו כנ"ל. וזה וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. כי עי"ז שדנין בני אדם לכף זכות עי"ז רוב שלום. וזה שנאמר גם לענין א"י ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום. וזה שנאמר גם לענין א"י ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום. ונאמר וכל ניך למודי ד' בחי' תשב"ר הנ"ל ורב שלום בניך בחי' שלום הנ"ל. ועי' בפנים לעיל בסי' ל"ז שא"י היא בחינת הבל שאין בו חטא: