ירח האיתנים
ד"ה ידוע כי
ידוע כי בר"ה עוסקין ישראל בבנין קומת השכינה כביכול ולהמתיק כל הדינין והגבורות שבה שזה בחי' שמעלין אותה מבחי' שנקאת צדק (שמשם התעוררות הדינים בבחי' והוא ישפוט תבל בצדק) לבחי' אמונה שאז נמתקין כל הדינים וכל טיבו ולכ נהירו שריא באה כמובא במאמר תתן אמת ליעקב סימן פ"ז, והנה אמוננ איתקריאת כד אתחבר בה אמת שהוא בחי' יעקב בחי' אור הפנים כמבפ"נ וזה בחי' יום תרועה יהיה לכם ומבואר בזוה"ק שתרועה היא בחי' יעקב, וזה בחי' יום תרועה יהיה לכם ומבואר בזוה"ק שתרועה היא בחי' יעקב, וזה בחי' אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון כי ממשיכין עי"ז בחי' אור הפנים, וזה בשמך יגילון כל היום וכו' כי אור הפנים הוא בחי' שמחה ועיכ"ז נמתקין כל הדינים ונכתבין לחיים בבחי' באור פני מלך חיים גם זוכין לפרנסה דקדושה שנמשכת מבחי' אמת בחי' אור הפנים כמבפ"נ, כי ר"ה הוא יומא דדינא של כל השנה והנה דרז"ל על פסוק והיה אמונת עתיך וכו' ששואלין את האדם בתחילת הדין נשאת ונתת באמונה וע,כ גם בר"ה צריכין להמשיך התיקון של בחי' משא ומתן באמונהשבמשא ומתן כזה ובפרנסה כזאת מאיר בה בחי' אור הפנים (ועיין גם במאמר אשרי העם זרקא סימן ל"ה) וזוה שארז"ל שתרועה אותיות תורה עיין בחי' עיין פנים לתורה שהם בחי' אנפין נהירין היפוך תאוות ממון שהיא כלולה מכל הע' אנפין חשוכין כמובן בפנים ועיין במאמר בקרוב סיןמ ל"ו וסימן, ק"א, ומחמת שעיקר תיקון זה זוכין ע"י תיקון הברית שזה בחי' מצות מילה ודם הברית כמבפ"נ ע"כ מבואר בשו"ע שכשיש מילה בר"ה מלין קודם תקיעת שופר ומובא שם בשם גדול אחד שלא היה רוחץ אז את פניו מדם המילהותקע כך בכדי לערב זכות דם המילה עם השופר היינו כנ"ל, ומחמת שעיקר שלימות תיקון הברית הוא רק אצל הצדיקי אמת ע"כ צריכין לבוא לצדיקי אמת על ר"ה או עכ"פ להתפלל על בקרי צדיקים בערב ר"ה שזה ג"כ בחי' תיקון הברית שעי"ז ממשיכין בחי' מלח להמתיק הדינין שבבחי' צדק עד שנשתלשל מזה גם למטה בעוה"ז המתקה לבחי' מרירותא דעלמא שממררין בני אדם את חייהם בדאגות על הפרנסה ובטירדות תאוות ממון, וע"כ נוהגין כל ישראל להרבו תאז בצדקה כיעי"ז משברין תאוות ממון שזה בחי' מלח ממון חסר ואיכא דאמרי חסד כמבואר במ"א וכמבואר במאמר אשרי השגחה סימן י"ג, וזה בחי' תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ונתנו ע"ז הקדמונים סימן צום קול ממון כי עיקר צריכין בימים הללו להמשיך בחי' ביטול תאוות ממון ולהעביר את רוע הגזריה שנמשך ח"ו ע"י התגברות תאוות ממון שהיא בחי' עבודה זרה שכלולה מכל השבעים מיני עבודות זרות שבשביל זה השכינה כביכול צועקת ק"מ קלין על אלו הנופלין בתאוות ממון כמבפ"נ וכל זמן שיש ע"ז הזאת בעולם חרון אף בעולם ח"ו ובימים אלו אנו עסוקין לתקן זאת ע"י תשובה תפלה וצדקה שהם בחי' צום קול ממון כנ"ל. וזה בחי' שברים תרועה כי כמו שבהתגברות תאוות ממון ח"ו ובימים אלו אנו עוסקין לתקן זאת ע"י תשובה תפלה וצדקה שהם בחי' צום קול ממון כנ"ל. וזה בחי' שברים תרועה כי כמו שבהתגברות תאוות ממון ח"ו אזי קשה לו מאד קודם שמוליד השפע ואח"כ גם אחר שנולד השפע והפרנסה אזי מתגבר עליו הדאגה והעצבון ביותר בבחי' מרבה נכסים מרבה דאגה כמבפ"נ, ואפשר שמחמת זה צועקת השכינה שני מיני קולות היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל, וע"כ גם בקול שופר שעי"ז מתקנין זאת צריכין ג"כ לשני מניי קולות, וזה תקעו בחודש שופר וכו' כי חק לישראל הוא ודרז"ל חק לישנא דמזונא כי כל מזונותיו של אדם קצובות לו מר"ה, היינו כי בתקיעת שופר ממשיכין תיקון המזונות והפרנסה לידע כי הכל קצוב לו מר"ה ברצונו ית' וזה משפט לאלהי יעקב כי אז נתחבר צדק ומשפט שעי"ז נמתק מרירותא דעלמא כמבואר בזוהר ויחי דף רמ"א ע"ב על פסוק כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל וכתיב צדק ומשפט מכון כסאך עיי"ש, וזה בחי' יעקב שהוא בחי' עמודא דאמצעיתא בחי' משפט ובחי' אמת שעי"ז המלכות בחי' צדק נקראת אמונה כד איתחבר בה אמת כנ"ל, ועי"ז נתקנת הפרנסה שלא תהיה בבחי' תאוות ממון שזה בחי' עושה עושר ולא במשפט וכו':
ד"ה וזה אמרו
וזה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כי הפרנסה והעשירות הוא בחי' מלכות בחי' עשיר ברשים ימשול אבל צריכין לידע כי כל העושר והכבוד מלפניו ית' והוא מושל בכל כי עיקר הפרנסה דקדושה נמשכת מבחי' המלכות דקדושה כמבואר בזוהר תרומה דף קנ"ג וכמובא בדבריו ז"ל בליקות"נ סימן ז', וזה זכרונות כדי שיבוא זכרוניכם לפני לטובה היינו שימתקו כל הדינים המתעוררין ח"ו ע"י תאוות ממון ויתהפכו לרחמים, גם זכרונות מרמז על בחי' ברית בחי' יזכור לעולם בריתו ונאמר זכר צדיק לברכה שעי"ז נמתק מרירות דאגת הפרנסה כנ,ל וזה ובמה בשופר כי בר"ה ממשיכןי כ"ז ע"י השופר וע"כ מזכירין פסוקי שופר של מתן תורה וקיבוץ גליות כי ע"י שמבטלין תאוות ממון בלח' אנפין נהירין עי"ז זוכין לעין פנים לתורה שהם בחי' אמת כ"ש אמת קנה וארז,ל אין אמת אלא תורה, וזוכין לקיבוץ גליות היינו לצאת מהגלות של ע' עממין וכ"ז זוכין ע"י השופר שעי"זממשיכין אור האמת בחי' בחי' שופריה דיעקב כידוע ומעוררין בחי' השופר הגדול שהיא בחי' בינה לבא ששם שורש האמת בחי' ודובר אמת בלבבו ועי"ז נתבטלין האנפין חשוכין של תאוות ממון בבחי' לב מבין דתמן צדיק אישתזיב מינה כמבפ"נ היינו לב מבין דייקא בחי' בינה לבא כנ"ל:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בתשובה בכל ימי התשובה ועיקר התשובה הוא לצאת מחושך לאור מאנפין חשוכין לבחינת אפנין ניהירן שהם עיקר החיים בחי' באור פני מלךם חיים כנ"ל וזה בחי' שובו וחיו וצועקין בקולות הרבה ומרבין בצדקה עד שזוכין לקדושת יו"כ ואז נמשכין האנפין נהירין בשלימות כמו שדרז"ל באור פניך יהלכון זה יו"כ וכו' ואז נתצרה השי"ת לישראל ומחל להם על עוון העגל שהוא בחי' הע"ז של ממון בחי' ויעשו להם אלהי זהב, ונתן להם הלוחות שניות שהם כלל התורה הק' הכלולה מע' אנפין נהירין:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ זוכין לסוכות זמן שמחתינו בחי' שובע שמחות את פניך הנאמר על סוכות כמו שדרז"ל ואז נכנסין לסוכה שהוא בחי' מקיפין בחי' אור הפנים כמובן במאמר עתיקא סי' כ"א וזה סוכה אותיות כ"ו ה"ס בחי' יחוד אמת ואמונה כידוע, ועל כן מקריבין אז ע' פרים כדי לבטל כל מניי אנפין חשוכין של כל הע' עממין כמו שארז"ל שמתמעטין והולכין כפרי החג, וע"כ לעתיד לבוא יהי מפלת או"ה ע"י הניסיון של מצוות סוכה כשארז"ל כי זה בחי' ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד כי מצות סוכה היאבחי' אור הפנים דקדושה כנ"ל, וזה שארז"ל שיאמר להם הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה וכו' ולמה נקרא שמה מצוה קלה יש לי שאיןבה חסרון כיס היינו שיאמר להם נהי שאתם רחוקים מאור הפנים דקדושה ומשוקעים בתאוות ממון שהיא הע"ז כל הע' אומו עכ"פ אראה אם תקיימו מצות סוכה שהיא מצוה קלה שאין בה חסרון כיס, וגם מבואר בסוף המאמר שמצוה שהאדם עושה בלא ממון שאינו רוצה להפסיד ממון עליה המוה הזאת היא נקרא תצדק, וכשעושה מצוה ומפזר ממונו עליה זו המצוה נקראת אמונה כי אמונה כד אתחבר בה אמת וכו' וע"כ יאמר להם הקב"ה אם אתם רוצים באמת לקבל עליכם קדושת התורה והמצוות ולהיות בבחי' גרי (מכאן עד סוף הספר חסר, חבל על דאבדין, וברוך הוא וברוך שמו על פליטה הנשארת) ב"ה, דבר בעתו מה טוב, על כן אמרתי להסמיך לכאן ולצרף קונטרס זה פה, אשר בו מבואר היטב בעזה"י לדעת לאנ"ש כדת מה לעשות בצוק העתים האלו בענין הנסיעה לצדיקים אמתיים על ימי ראש השנה הקדושים, וכבר נדפסו דברים אל ובקונטרס בפני עצמו בשנת תש"ו לפ"ק פעיה"ק ירושלים תובב"א, ועכשיו נדפס עוד פעם בשתנת תבואי תשורי מראש אמנה לפ"ק.