ירח האיתנים
ד"ה בר"ה עוסקין
בר"ה עוסקין כל ישראל שיהיו נעשה בחי' יחודא עילאה ויחודא תתאה כמובן בכתבי האריז"ל וביותר מבואר בזה בספר ברית כהונת עולם, ושני יחודים אלו הם סוד שמע ישראל וברוך שם וכו' והם עיקר פסוקי קבלת מלכות שמים שבזה עוסקין ביותר בר"ה, וכמו שאר" אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם וזה ג"כ בחי' תקיעת שופר של ר"ה כמבואר בספר ברית כהונת עולם הנ"ל, והנה מבואר בפנים שע"י שישראל גורמןי שני יחודים הנ"ל ע"י שנזהרין כולם בשמירת הברית הן בזיווג של חול הן אותן שזיווגם משבת לשבת עי"ז נשלם כבוד ה' ית' בשלימות, גם צריכין ליזהר מאד מגיאו תרק שיהיה'כבודו כאין נגד כבוד השי"ת ועי"ז נשלם הדיבור שהוא בחי' מלכות פה וזוכים עי"ז לדיבורים המאירים לו לתשובה ועי"ז זוכה לתבונת התורה לעומקא, והנה ר"ה הוא יום ראשון לעי"ת ואז אנו עוסקין בבנין המלכות שהוא בחי' הדיבור המאיר ומתפללין הרבה על התגלות מלכותו וכבודו ית', וזה בחי' המלך הקדוש שאומרין אז המלך הוא בחי' הכבוד בחי' מי זה מלך הכבוד והקדוש הוא בחי' הוא"ו של כבו"ד שהוא בחי' קדושת הברית שהוא עיקר הקדושה כמבפ"נ, וקדוש זאת ממשיכין ישראל על עצמן ממה שדביקין בקדושתו ית' בבחי' קדושים תהיו כיקדוש אני כמבוא, וגם כי סילוקא דיסודא הוא עד המוחין שהם בחי' קודש וכמבואר במ"א, וזה שאומרין בברכת אתה קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה וכו', וזה שמתפללין ובכן יתקדש שמך וכו' נגד בחי' קדושה הנ"ל ובכן תן פחדך נגד בחי' כבוד הנ"ל בחי' ליראה את השם הנכבד, ואח"כ מתפללין ובכן תן כבוד ה' לעמך שגם ישראל יכו לבחי' כבוד הנ"ל וזה תהלה ליראיך תהלה היא בחי' הדיבור כמבפ"נ ותקוה טובה וכו' זה כנגד בחי' יצירה ועשיה שהם בחי' תיק לאותיות ו"ה כמבואר בכוונות זה בחי' יחודא תתאה בחי' מט"ט המקנן ביצירה וכו', ועל יחוד זה צריכין להתפלל ביותר כי לא אבו בעיר עד דבקרבך קדוש כשארז"ל וכמובן גם בפנים כשנשאו דשאים וכו' אז דיקא אמר שר העולם יהיה כבוד ה' לעולם, וזהו ופתחון פה למיחלים לך כי אז דייקא נפתח הפה והדיבור כמובן בפנים, וזה שמחה לארצך וכו' וצמיחת קרן לדוד עבדך וכו' כי בזה תלוי הגאולה כמובן בפנים, וזה ובכן צדיקם יראו וישמחו צדיק הוא מאן דנטיר ברית כידוע, ותמלוך בחי' התגלות מלכותו וכבודו ית', וזה קדוש אתה בחי' קדושה הנ"ל, ונורא שמך בחי' הכבוד הנ"ל בחי' ליראה את השם הנכבד והנורא בחי' מוראה של מלכות, ואין אלהים מבלעדיך כי זה בחי' שיש די באלהותו לכל בריה כמבפ"נ, (וזה בחי' לתקן עולם במלכות שדי), ומסיימין בברכת הלך הקדות כנ"ל, ומחמת שעוסקין אז בבנין המלכות והתגלות הכבוד דקודשה ע"כ נתעורר אז ביותר לעומת זה הדינין והקטרוגים ממה שפגמו במלכות דקדושה, והעיקר ע"י הגיאות והרדיפה אחר הכבוד כמבפ"נ. ע"כ ציוה עלינו השי"ת לתקוע בשופר שבטבעו להחריד לב האדם ולהכניע גאותו, וזה יום תרועה יהיה לכם כי תרועה היא בחי' ביטול ושבירת הגאוה כמבואר במאמר משפטים סי' יו"ד, וע"כ תרועה היא בחי' יעקב שהוא בחי' עקב ענוה יראת ה', והוא זכה לתקן בחי' השני יחודים הנ"ל כמו שארז"ל שהשבטים אמרו שמע ישראל וכו' והואאמר בשכמל"ו, ומחמת ששם צריכין שמירה ביותר כנ"ל ע"כ אומרין אותו בחשאי משום שאמרו יעקב כשארז"ל, וזהו שארז"ל שתרועה אותיות תור"ה עיי"ן בחי' הע' פנים לתורה כי ע"י כ"ז זוכין לבוא לתבונת התורה לעומקה, וע"כ תוקעין בשופר שמרמז על בינה היינו כנ"ל, ומחמת שצריכין לזה לבטל הגאוה ולתקן פגם הברית ע"כ תקנו רז"ל לתקוע שברים ותרועה, שברים הוא כנגד ביטול הגאוה בבחי' לפני שבר יגבה לב איש וכן לפני שבר גאון, ותרועה הוא יילולי ייליל זה כנגד פגם הברית שבא מהקליפה שנקראת לילית מפני שמייללת כמובא, ותחלה תוקעין שברים כי זה תלוי בזה בבחי' ואשת איש נפש יקרה תצוד כמובא בפנים גם מובא ששבריםתרועה הם כנגד יצירה ועשיה בחי' יחודא תתאה הנ"ל, וע"כ תוקעין פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, תקיעה פשוטה אותיות תקיע"ה בחי' יחודא עילאה כמובן ואח"כ תרועה היא בחי' יחודא תתאה הנ"ל, ואח"כ תוקעין פשוטה לאחריה כילעתיד גם יחודא תתאה יהיה בבחי' אותיות י"ה כמובא בכתבים שזה בחי' ביום ההוא יהי"הה' אחד וכו' וע"כ אין תוקעין בשבת כי אז נמשכין כל הבחינות הנ"ל ע"י קדושת שבת בעצמו כמובא במ"א:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' מלכיות כנגד בחי' הכבוד בחי' מלכות הנ"ל, זכרונות כנגד בח'י קדושת הברית הנ"ל, וע"כ מתחילין בפסוקי נח וגם את נח באהבה זכרת וכו' בהביאך את מי המבול וכו' מפני רוע מעלליהם שהיה העיקר בעוון פגם הברית ונח היה צדיק תמים שומר הברית, וכןברוב פסוקי זכרונות נזכר תיבת ברית (וזה בחי' זכר לעולם בריתו), שופרות הם כנגד בינה בחי' תבונת התורה לעומקא הנ"ל, וע"כ מדברשם הרבה מקול שופר של מתן תורה וגם משופר של קיבוץ גליות שיהיה ג"כ ע"י תיקונים הנ"ל כנ"ל, ואז יזכו ישראל לתבונת התורה לעומקא הנ"ל, וע"כ מדבר שם הרבה מקול שופר של מתן תורה וגם משופר של קיבוץ גליות שיהיה ג"כ ע"י תיקונים הנ"ל כנ"ל, ואז יזכו ישראל לתבונת התורה לעומקא כמו שפירש"י על פסוק ישקני מנשיקות פיהו וכמבוא בזוה"ק ובדבריו ז"ל במאמר להמשיך השגחה סי' י"ג וכן בסי' ל"ג מענין התורה שתתגלה לעתיד:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בתשובה בכל ימי העשרת ימי תשובה, ותשובה כוללת ג"כ בחי' שני היחודים הנ"ל שזה בחי' אותיות תשוב"ה תשו"ב ה"א כמובא, וזה בחי' שובו אלי בחי' יחודא תתאה ואשובה אליכם בחי' יחודא עילאה בחי' לא אבוא בירושלים שלמעלה וכו' כנ"ל, וע"י התשובה עי"ז הולכין ממדריגה למדריגה עד שבא לתבונת התורה לעומקא שזה בחי' יו"כ שניתנה בו התורה לוחות שניות והוא כנגד בחי' בינה כידוע ואז מאירין שני היחודיםהנ"ל באור גדול וע"כ ואמרין אז גם בשכמל"ו בקול, וזה שדרז"ל (שבת קי"ט) לקדוש ה' מכובד זה יו"כ וכו' אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה כי אז נשלם אור הכבוד וגם הוא"ו של כבוד שהיא בחי' קדושה והכבוד והגאוה הוא בחי' לבושו של השי"ת בחי' ה' מלך גאות לבש כמבפ"נ ע"כ אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה, וזה בחי' הנרות שמדליקין ביו"כ בחי' ע"כ באורים כבדו את ה' כמובא בשו"ע כי אז מאיר אור הכבוד בבחי' והארץ האירה מכבודו, וזוכים אז לדברדיבורים המאירים שזה בחי' התפלות והדיבורים קדושים שעוסקין בזה אז כל היום, וגם הוא"ו של כבוד שהיא בחי' הקדושה הנ"ל הוא בחי' ט"ל אורות שכנגד זה הם ל"ט מלאכות שבמשכן כמבפ"נ כי שם עיקר הקדושה והכבוד בחי' ונקדש בכבודי, וע"כ תיכף אחר יו"כ ציוה משה על מלאכת המשכן:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ מתחילין לכנוס החסדים כי עיקר תיקון המלכות שהוא בחי' כבוד הוא ע"H החסדים כ"ש והוכן בחסד כסא וכמובא לעיל, וזה בחלי' כי לשמך תן כבוד על חסדך וכו' וזה בחי' יעלזו חסדים בכבוד, וכן שמירת הברית הוא בחי' חסדים בחי' שומר הברית והחסד וכתיבושמר ה' א' לך את הברית ואת החסד, וכן האור של הדיבור הוא בחי' חסד שהוא בחי' אור יום בחי' יומם יצוה ה' חסדו וכמובא בסי' י"ג, וזה בחי' להגיד בבוקר חסדך, וכן תבונת התורה שהוא בחי' שמים כמבפ"נ זה בחי' חסדים בחי' ה' בהשמים חסדך, וזה בחי' לעושה השמים בתבונה כי לעולם חסדו, עד שביום ראשון של סוכות נמשכין חסדים גדולים מאד ואז נכנסין לסוכה שהיא בחי' סוכה עליונה בחי' בינה בחי' תבונת התורה הנ"ל, וסוכהתתאה היא בחי' סגוכת דוד בחי' מלכות בחי' כבוד הנ"ל, והם בעצמם הם בחי' שני היחודים הנ"ל רק מחמת שעיקר עבודתינו הוא בבחי' היחודא תתאה הנ"ל,וה בחי' סוכה שהן אותיותך כ"ו ה"ס כמובא בזוה"ק, וע"כ ארז"ל תשבו כעין תדורו איש ואשתו וכו' שזה בחי' היחודא תתאה הנ"ל, וע"כ צריכין ליזהר בכבוד הסוכה ואסור לעשות בה תשמיש בזוי כמבואר בשו"ע, כי הוא בחי' כבוד הנ"ל, וגם אסור ליהנות מעצי הסוכה כל שבעה דחיילא קדושה עלייהו וכמו שארז"ל כי היא בבחי' קדושה הנ"ל שהוא בחי' הוא"ו של כבוד, וע"כ צריכין לדבר בה רק דברי קדושה בחי' דיבורים המאירים הנ"ל, זוה בחי' השמחה של סוכות בחי' יעלזו חסידים בכבוד וכתיב לכן שמח לבי ויגל כבודי, וגם הדיבור המאיר הוא בחי' שמחה בחי'שמחה לאיש במענה פיו וכן תבונת התורה לעומקה היא בחי' שמחה וזה בחי' (משלי כ"ג) בני אם חכם לבך (בחי' בינהלבא) ישמח לבי גם אני ותעלוזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים בחי' הדיבור הנ"ל:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' הד' מינים שבלולב שמרמזין על ארבע אותיות השם הק' שהם בחי' יחודא עילאה ויחודא תתאה שעי"ז זוכין לדיבורים המאירים, וע"כ אומרים בהם את החלל וע"כ מברכין על נטילת לולב שהוא כנגד הוא"ו בחי' שמירת הברית שכולל שני היחודים הנ"ל כמבפ"נ, גם כי פרי עץ הדר מרמז על בחי' מלכות בחי' כבוד בחי' כבוד הדר מלכותו, וזה בחי' הוד והדר לבשת בחי' ה' מלך גאות לבש הנ"ל, כפות תמרים בחי' צדיק כתמר יפרח בחי' שמירת הברית, ענף עץ עבות ואר"ל הדס דומה לעינים זה בחי' תב ונת התורה שכולל כל העיי"ן פנים לתורה, וזה בחי' גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך, ערבה דומה לשפתים זה בחי' הדיבורים המאירים הנ"ל, ורז"ל דרשו פרי עץ הדר זה אברהם שהדרו הקב"ה בשיבה טובה זה בחי' כבוד בחי' ונגד זקיניו כבוד, וע"כ הוא הראשון שנאמר בו איך שהיה כבודו לאין נגד השי"ת כ"ש ואנכי עפר ואפר וכמו שארז"ל, כפות תמרים זה יצחק וכו' יצחק ורבקה הם מבחי' בינה כמבואר בליקוטי תורה להאריז"ל, פ' תולדות זה בחי' תבונות התורה, ענף עץ עבות זה יעקב שזכה לבחי' דיבור המאיר בחי' וזאת אשר דיבר להם אביהם וכמובן במאמר רומה על השמים סי' ע"ד ונתקיים בו לא ימיש ספר התורה הזה מפיך וכו' ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם כי השארת דיבוריו הק' נשאר אצל כל זרעו אחריו לדורותעולםך, והוא בעצמו היה זרע זרעו של אברהם שממנו התחילה התורה להאיר בעולם בבחי' שני אלפים תורה שארז"ל ועיין פנים מובא פסוק זה לא ימיש וכו' ותבין ביותר, וערבי נחל זה יוסף בחי' שמירת הברית הנ"ל, ועוד יש לפרש גם באופן אחר ומכוון ג"כ לענינינו, ועוד דרשו פרי עץ הדר זו שרה בחי' מלכות בחי' כבוד, כפות תמרים זו רבקה בחי' תבונת התורה כנ"ל, ענף עץ עבות זו לאה בחי' עלמא דאתכסיא בחי' קבלה בחי' יחודא עילאה, וע"כ באמת היה יוסף עתיד לצאת ממנה אלא שהתפללה לאה כשארז"ל ויצא מרחל בחי' עלמא דאתגליא בחי' הלכה בחי' יחודא תתאה ששם צריכין שמירה ביותר, וע"כ מסר יעקב כל חכמתו ליוסף כי היה כלול משני בחי' היהודים הנ"ל שהם בחי' הלכה וקבלה רזין ורזין דרזין, ויעקב בעצמו שזכה לייחד שני היחודים הנ"ל ע"כ נשא את לאה ואת רחל, ועוד דרשו שמרמזין על הסנהדרין שהם עוסקין לגלות תבונת התורה בהלכה ובקבלה, ועוד דרשו שמרמז על בחי' כל עצמותי תאמרנה וכו' כי אתרוג דומה ללב ששם עיקר שלימות הכבוד לכבד את ה' בכל לבו שלא ייה בבחי' בשפתיו כבדוני וכו' כמבואר במאמר להמשיך שלום סי' י"ד וכבוד גימט' לב כידוע, לולב דומה לשדרה שדרך שם נמשכת טיפת ההולדה בחי' שמירת הברית וע"כ יש בה ח"י חוליות נגד בחי' צדיק ח"י עלמין כידוע, הדס דומה לעינים וערבה לשפתים מבואר כבר לעיל, וזה שמובא בכוונת הנענועים לכוין ששה צירופי השם יה"ו שהם במילואם גימט' ט"ל בחי' הטל אורות הנ"ל הכלולים בהוא"ו של כבוד שזה בחי' הלולב כנ"ל:
ד"ה ואח"כ בשמיני
ואח"כ בשמיני עצרת אז נשלמים היחודים הק' בשלימות ואז זיווגא דמטרוניתא פנים בפנים ועי"ז באים לתבונת התורה לעומקא, וע"כ כל ישראל עולין אז לתורה ונותנין כבוד לתורה כי נשלם אז הכבוד דקדושה בשלימות, ואז השמחה גדולה מאד כי ע"י כל התיקונים הנ"ל נעשה שמחה כנ"ל, וזה בחי' ישמחו השמים ותגל הארץ שמרומז בר"ת השם הק' הכולל שני היחודים הנ"ל כי אז השמחה בשלימות, וע"כ מסיימין אז התורה בענין שבירת הלוחות כי הלוחות הם סוד אותיות ו"ה כמו שארז"ל על פסוק והלוחות מעשה אלהים המה וכשראה משה מעשה העגל וארז"ל שלא עשו זו המעשה אלא כדי להתיר להם עריות ובזה פגמו העיקר בבחי' יחודא תתאה אותיות ו"ה וע"כ שיבר משה את הלוחות, וגם כי עי"ז נתרחקו מבחי' תבונת התורה ביותר שזה בעצמו בחי' הלוחות שהיו מבחי' בינה כידוע ועיין ליקוטי תורה להאריז"ל פ' כי תשא ועיין שם גם בסוד המסווה של משה ועיין מגלה עמוקות אופן קכ"ה מבואר שם ג"כ מענין הלוחות ומכוון ג"כ לענינינו, ואח"כ התפלל משה הרבה עד שזכה לתקן היחודים הנ"ל ולזכות את ישראל בתבונות התורה ואז קיבל הלוחות שניות וזה שמתחילין תיכף אח"כ בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ מרמז על שני היחודים הנ"ל עיין מגלה עמוקות אופן רכ"ז וגם באופן קכ"ה הנ"ל, וזה והארץ היתה תוהו ובוהו וכו' מרמז על הד' מלכיות דסט"א הרוצים להפריד ח"ו בחי' היחודים הנ"ל, ורוח א' מרחפת על פני המיים זה רוחו של משיח שהוא יתקן היחודים הנ"ל בשלימות ויזכה את ישראל לתבונות התורה לעומקא שזה בחי' התגלות התורה שיהיה אז כי הוא יזכה בשלימות לרוח חכמה ובינה כ"ש ונחה עליו רוח ה' וכו' וזה ויאמר אלהים יהי אור דא רז בחי' רזין ורזין דרזין הנ"ל ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד בחי' שלימות היחודים הנ"ל שזה בחי' כל מעשה בראשית עד הפרשה של קדושת שבת כמבפ"נ, וזהו שארז"ל בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון כי כשפוגמין ח"ו בבחי' היחודים הנ"ל והעיקר בבחי' יחודא תתאה בחי' הלבשת הנהגתו ית' בבחי' מט"ט שהוא בחי' כנף כמבפ"נ אזי נשתלשל מזה בחי' הסתרת פנים ח"ו כי הוא בעצמו בבחי' הלבשה והסתרה כמובן במאמר זה על מאמר רז"ל עוף אחד יש בשעה שמפריש את כנפיו הוא מחשיך את השמש, ועיין עוד במאמר אית לן בירא בדברא סי' ל"א, וע"כ באמת טעה אחר על ידו וקיצץ בנטיעות ר"ל אבל בזכות הד' מינים שמרמזין על שלימות התיקונים הנ"ל ע"כ זוכין עי"ז להתגלות אלהותו ית' בבחי' ולא יכנף עוד את מורך שיהיו לעתיד לבוא, ואז יזכו לתבונת התורה לעומקא שזה ג"כ בחי' התגלות אלהותו שבפנימיות התורה כמבואר במ"א, וזה בחי' והיו עיניך רואות את מורך שעי"ז זוכין לתבונת התורה לעומקא כשארז"ל וכמו שאמר רבי האי דמחדדנא טפי וכו', וזה ופורע לכם מן הראשון זה עשו בחי' מלכות דסט"א שהוא היפוך מכל הנ"ל שזה בחי' כי יד על כס י"ה אין השם שלם וכו', וכמו שארז"ל כל זמין שזרעו של עמלק קיים כאילו כנף מכסה את הפנים, וה ובונה לכם ראשון זה בית המקדש זה בחי' הט"ל אורות שהם בחי' הלט מלאכות שבמשכן שנקרא מקדש כמו שארז"ל, וגם כי שם עיקר המשכת כל התיקונים הנ"ל כי שם עיקר התגלות כבודו ית' ושם עיקר המשכת היחודים הנ"ל בחי' חדר המטות שנקרא הביהמק"ד כשארז"ל והכהנים העוסקין בעבודה מוזהרין ביותר על קדושת הברית, ושם עיקר המשכת תבונת התורה בחי' כי מציון תצא תורה ע"י הסנהדרין היושבין בלשכת הגזית, וזה ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח כי הוא ימשיך כל התיקונים הנ"ל בתכלית השלימות: (בדרוש הזה יש דברים סתומים במקצת וזה מחמת שבפירוש שני היחודים הנ"ל אי אפשר לבאר כל כך וק"ל):