סימן רנט-וישב יעקב

מבואר בפנים כי שבת הוא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין ועי"ז זוכין לראות שפלותו וניצולין מגדלות ונתבטלין כל הכפירות וזוכין לאמונה שלימה ועי"ז נמתקין כל הדינים ונתמלא פגימת הלבנה ונתייחד שם הויה עם השם אלקים ונמשכין לישראל כל הברכות וכל ההשפעות. וזוכין לבחי' קריאת שם הויה ככתיבתו שזה בחי' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד כשדרז"ל. וזה שנזהרין לקדש הלבנה במוצ"ש. כי ע"י קדושת שבת נתמלא פגימת הלבנה. וזהו שמברכין החודש בשבת קודש. וזהו שמבואר בזוה"ק והא אוקימנא רזא דה' אחד ושמו אחד רזא דשבתא איהו שבת דאתאחדת ברזא דאחד וכו'. כי שבת הוא מעין עוה"ב שאז יהיה בשלימות בחי' ה' אחד ושמו אחד הנ"ל.

וזה אם תשיב משבת רגלך היינו שע"י קדושת שבת יזכה לבטל את הגדלות בחי' אל תבואיני רגל גאוה. ועי"ז יזכה לאמונה שלימה שהוא בחי' רגלי עמדה במישור כמבפ"נ. וזה עשות חפציך ביום קדשי כי כשזוכין להעלות ולתקן האמונה הק' שזה בחי' עד שתכלה רגל מן השוק. היינו שמברר ומעלה האמונה שהוא בחי' רגל מן השוק שהוא מקומות החיצונים בחי' כפירות כמבפ"נ. עי"ז כלה רגל מן השוק כפשוטו ממש כי אין צריכין לצאת אל השוק בשביל מלאכה ומו"מ כי ע"י אמונה נמשכין כל הברכות וכל ההשפעות ואז אין צריכין לשום מלאכה ועסק בשביל פרנסה. שזה בחי' מה שבשבת אסורין כל המלאכות. וזה בחי' עשות חפציך ביום קדשי וכו'. וזה אז תתענג על ה' ודרז"ל שנותנין לו כל משאלות לבו שנאמר שכן ארץ ורעה אמונה. והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. כי האמונה הק' הוא מקור כל הברכות וכל ההשפעות כנ"ל.

וזהו והרכבתיך על במותי ארץ היינו שיזכה לבטל הגאוה בשלימות ויזכה לבטל כל הכפירות והע"ז ופגם אמונה שמשם עיקר אחיזת המלכות דסט"א וכמבואר במ"א. וע"כ דרז"ל מזה שניצול משיעבוד מלכיות והאכלתיך נחלת יעקב אביך היינו שנעשה יחוד שלם בין שם הויה לשם אלקים שזה בחי' נחלת יעקב שאמר והיה ה' לי לאלקים ושני שמות אלו הן בחי' חמה ולבנה שזה ג"כ בחי' יעקב שנאמר ויזרח לו השמש והוא דייקא מונה ללבנה כ"ש החדש הזה לכם ודרז"ל הקטן מונה למאור הקטן וכו'. גם נחלת יעקב הוא בחי' השם הויה הק' שנקרא רק עלינו עם קדוש ישראל בני יעקב כמבואר בזוה"ק ויעקב בעצמו הוא כנגד בחי' שם הויה הק'. כי האבות הק' שהם אברהם יצחק יעקב הם כנגד בחי' הג' שמות הק' שהם אל אלקים ה' כידוע גם עיקר נחלת יעקב הוא העוה"ב שאז יהיה השם הויה הק' נקרא ככתיבתו כשארז"ל. וזה כי פי ה' דבר כי נתייחד הדיבור שהוא בחי' מלכות בחי' אלקים כ"ש אלקים דבר בקדשו (וכמבואר במ"א) עם שם הויה הק' ית"ש כנ"ל.