יקרא דשבתא
ארז"ל לענין שבת ברכו באור פניו של אדם וכו' כי בשבת זוכין למוחין גדולים כנ"ל כ"פ. וזה בחי' חכמת אדם תאיר פניו ואז זוכין גם לחילוץ עצמות בחי' ועצמותיך יחליץ וכשדרז"ל שעל שם זה אומרים רצה והחליצנו בשבת כי בשבת זוכין לקבל נפש יתרה שזה בעצמו בחי' המוחין הנ"ל בחי' ונשמת שדי תבינם וכנ"ל כ"פ. ותיקון הנפש הוא בחי' תיקון העצמות בחי' ומוח עצמותיו ישוקה וכמבואר בליקו"א במאמר ויבן את הצלע סי' סז. ועיקר שלימות קדושת המוחין של שבת הוא בבחי' המבפ"נ היינו שממשיכין הארת המוחין שבראש אל המוח שבעצמות שזה בחי' המוחין שבואו קצוות. ומשם נמשך הארת המוחין אל בחי' המלכות וזה בחי' הג' שבתות המבואר בזוהר יתרו ד' צב. שבת עילאה ושבת דיומא ושבת דלילא שבת עילאה הוא בחי' המוחין שבראש. ושבת דיומא הוא בחי' המוחין שבואו קצוות. ושבת דלילא הוא בחי' המוחין שבמלכות. וע"כ נקרא שבת מנוחת אהבה ונדבה. וכן ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו כי זה בחי' כי נער ישראל ואהבהו המבפ"נ. היינו כי ישראל אותיות לי ראש בחי' המוחין העליונים השלימים כידוע. ומי שזוכה לקבל המוחין הק' בשלימות ואעפי"כ הוא מסלק את חכמתו ודעתו וממשיך עיקר הארת המוחין שלו לתוך בחי' הואו קצוות שהם כלל המדות טובות כידוע היינו שממשיך עיקר הארת המוחין שלו לתוך תמימות ופשיטות לעבוד את השי"ת בהדרגה ובמדה ולעשות פעולות ומדות טובות שעי"ז ניכר שהוא מקבל עליו עול מלכותו ית' וכמבואר בליקו"א סי' מט וזה בחי' שמשם ממשיך הארת המוחין אל המלכות היינו כנ"ל.
גם המלכות הוא בחי' אמונה כידוע היינו שממשיך עיקר הארת המוחין הק' לתוך בחי' האמונה הק' בבחי' דע את אלקי אביך ועבדיהו וכו' שזה עיקר השלימות כמבואר במ"א עי"ז השי"ת אוהבו מאד בבחי' כי נער ישראל. היינו שאעפ"י שהוא בבחי' ישראל ומשיג מוחין גדולים אעפי"כ הוא עדיין בבחי' נער ועובד את ה' בתמימות ובפשיטות ובאמונה שלימה כנ"ל עי"ז ואוהבו.
וזה בחי' הארת הרצון הק' שמאיר בשבת כנ"ל כ"פ כי זה בחי' ורצונו תמימי דרך (משלי יא) וכשדרז"ל על זה כל מי שהולך בתמימות לפני הקב"ה (היינו בבחי' כי נער ישראל הנ"ל) כאלו עשה כל רצונו שנאמר ורצונו תמימי דרך. גם כי ע"י אמונה שלימה בתמימות ובפשיטות זוכין לקבל הארת הרצון גבוה כזה מה שהוא למעלה כביכול מכל בחי' החכמות והידיעות הק' כנ"ל בסי' לב. וזה שמובא בפרי עץ חיים ששבת עם הנקודות שהן פתח קמץ גימטריא תמימי דרך היינו כנ"ל. כי בשבת זוכין לקבל מוחין קדושים ולהמשיכן לתוך בחי' תמימות שזה בחי' ורצונו תמימי דרך כנ"ל.
וזה בחי' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא. היינו בחי' המוחין הק' והארת הרצון העליון הנ"ל.
והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין היינו בחי' עליית המלכות הנ"ל. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א בחי' המוחין שבואו קצוות הנ"ל גם אצל יעקב נאמר ויעקב איש תם בחי' תמימות הנ"ל. וזה בחי' יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה היינו בחי' נחלת יעקב הנ"ל. וע"כ כשיצאו ישראל ממצרים וזכו לקבל מוחין גדולים שזה בחי' הארת המוחין של שבת. וע"כ גם פסח נקרא שבת כ"ש ממחרת השבת וכשדרז"ל. ואח"כ נסתלקו המוחין מחמת שלא זכו לקבל אותם ע"י אתעדל"ת כידוע. אך אעפי"כ נשאר רשימה גדולה מהארת המוחין הק' ואז ספרו אח"כ שבע שבתות וכו' היינו שעסקו בזה להמשיך הארת המוחין אל בחי' הואו קצוות ואל בחי' המלכות היינו להמשיך הארת המוחין אל בחי' התמימות דקדושה הנ"ל. וזה וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' שבע שבתות תמימות תהינה שבתות תמימות דייקא כנ"ל.