יקרא דשבתא
שבת הוא בחי' עולם המחשבה וגם הוא בחי' אמונה כנ"ל כ"פ. וע"כ זוכין אז לאמונה שלימה וישרה במחשבה זכה וטהורה בלי שום חקירות ובלבולים כלל.
ועי"ז זוכין לבחי' הארת הרצון שהוא למעלה אפי' מבחי' חכמה שזה בחי' ועתיקא קדישא גלי רצון דילי' הנאמר לענין קדושת שבת. וע"כ זוכין אז ליכסוף להשי"ת באהבה גדולה וברצון גדול ובהשתוקקות נמרץ מאד מה שהוא למעלה מכל בחי' ידיעה וחכמה וכמובן בפנים. וזה בחי' אז תתענג על ה' על ה' דייקא דא עתיקא קדישא היינו כנ"ל. והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחי' עליית המלכות (שהוא בחי' האמונה הק' בשלימות).
וזה ג"כ מעלת קדושת הזווג של שבת. כי יש שבאים עליהם מחשבות של בלבולי אמונה ח"ו מחמת שלא נולדו בקדושה כראוי. ויש שבאים לזה מחמת איזה עבירה וחטא ר"ל אבל בשבת ארז"ל כל המשמר את השבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו וממילא נתבטלין גם הבלבולי אמונה שבאים עי"ז. וכן ע"י קדושת המחשבה וקדושת האמונה שזוכין בשבת כ"א לפי בחינתו עי"ז זווגו בקדושה וזוכה להוליד בנים קדושים ובעלי אמונה בשלימות בלי שום חקירות וחכמות זרות ובלי שום בלבולים כלל. וזהבחי' והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כי יעקב זכה שתהיה מטתו שלימה ולהוליד בנים שהיו כולם קדושים ובעלי אמונה בשלימות וכשדרז"ל על השבטים שאמרו ליעקב אבינו שמע ישראל וכו' כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד היינו כנ"ל.
וזה שמובא ששבת אותיות בשת כי מחמת שבימי החול יש איזה אחיזה להחקירות והבלבולים הנ"ל שהם ההיפך מקדושת שבת. ע"כ קודם שנכנסין לקדושת שבת צריכין לשוב בתשובה שלימה ולהתבייש בלב נשבר מאד על עוונותיו שגרמו לו את כל הבלבולים הנ"ל או על שנולד בגשמיות כזה וכמבפ"נ. ואז זוכה אח"כ לקבל קדושת שבת בשלימות וזה בחי' טועמיה חיים זכו היינו בחי' וצדיק באמונתו יחי'. כי כשזוכין לאמונה שלימה אז חיים חיים חזקים וטובים מאד כמבפ"נ.