יקרא דשבתא
עיקר המוח והחכמה הוא בא"י כשארז"ל אין חכמה כחכמת א"י וכבר מבואר לעיל כ"פ שעיקר קדושת א"י תלוי בשמירת שבת קודש שזה בחי' וגם אני נשאתי את ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ וכו' יען במשפטי מאסו וכו' ואת שבתותי חיללו (יחזקאל כ) וכן להיפך מקרא מלא דבר הכתוב אם תשיב משבת רגלך והאכלתיך נחלת יעקב אביך היינו ירושת א"י. וכ"א מישראל יש לו חלק בקדושת שבת בבחי' ויקהל משה את כל עדת בנ"י וציום על שבת.
וכן כ"א יש לו חלק בא"י וכפי חלקו שיש לו בקדושת שבת וא"י כן הוא מקבל ויונק מהמוחין של א"י. וע"כ המוחין של א"י הן בחי' נועם שמנעימין זה לזה בהלכה שזה בחי' דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כי נמשכין מקדושת שבת שאז שופע הנועם העליון כמבואר בזוה"ק.
וזה בחי' ויהי נועם שאומרין במוצ"ש בכדי להמשיך הארת קדושת שבת על ששת ימי החול כידוע וזה ג"כ בחי' שבת שלום כי הנועם העליון הוא בחי' שלום כנ"ל. וע"כ צריכין בשבת ליזהר ביותר מכל מיני מחלוקת שזה בחי' לא תבערו אש בכל מושבותיכם כידוע. וזה בחי' קדושת הזווג של שבת. כי ע"י השפעת נועם העליון נתעוררין שלהובין דרחימותא שזה בחי' מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים שזה בחי' ענג שבת שמאיר בו שפע נועם העליון שמשם באין שלהובין דרחימותא שעי"ז נתעוררין לקדושת הזווג בשביל הולדות קדושות שעי"ז נתגדל כבודו ית' בשביל זה נברא הכל. וזה בחי' כבוד שבת כי ע"י קדושת שבת נתגדל כבודו ית' כנ"ל. וזה וקראת לשבת ענג ולקדוש ה' מכובד. וזה מענגיה לעולם כבוד ינחלו.
ומחמת שעיקר הכלי לקבל השפעת נעם העליון נעשה ע"י צדקה כמבפ"נ ע"כ צריכין להרבות בצדקה של שבת. וע"כ הקופה של צדקה מתחלקת בכל ערב שבת. וזה בחי' וזרחה לכם יראי שמי (אלו שומרי שבת) שמש צדקה ודרז"ל שמש בשבת צדקה לעניים היינו כי שמש הוא בחי' שלום כשארז"ל מה השמש שלום לעולם כמובא בפירש"י פ' משפטים על פסוק אם זרחה עליו השמש וכו'. והשלום הוא בחי' נועם כנ"ל וזה שמש בשבת היינו שהשלום והאהבה של שבת שהוא בחי' שפע נועם העליון מקבלין בשלימות ע"י צדקה לעניים וע"כ ארז"ל שצריכין להתנדב לצדקה קודם הזווג כי ע"י צדקה נעשה כלי לקבל שפע נועם העליון שעי"ז בא ההולדה דקדושה כנ"ל. וזה ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש מאחר שאינו מוליד ואין לו חלק בהתגלות כבודו ית' שבא ע"י ההולדה כנ"ל. כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכו' ונתתי להם בביתי ובחומותי (ששם עיקר התגלות כבודו ית' בחי' ובהיכלו כולו אומר כבוד בחי' וכבוד ה' מלא את הבית) יד ושם טוב מבנים ובנות כי ע"י שמירת שבת שלהם ממשיכין שפע נועם העליון ויש להם חלק גדול בהתגלות כבודו ית' שבא ע"י הולדות של כלל ישראל.
וע"כ דרש בזוה"ק פסוק זה על הזווג של שבת כי זה סוד הזווג של שבת כנ"ל. וזה ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת לדרתם כי עי"ז נמשך הולדת הדורות. וע"כ מרומז פסוק זה זווג של שבת כמובא.
וזה מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. עליו"ן גימטריא נוע"ם כי אז שופע הנועם העליון שמשם נמשכין כל הזמירות בחי' נעים זמירות ישראל כמבפ"נ. וע"כ בוודאי טוב אז לזמר לשמו בבחי' זמרו לשמו כי נעים. וזה עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור שזה בחי' כינור נעים עם נבל. וזה כי שמחתני ה' בפעלך וכו' כי ע"י שפע נועם העליון נעשה הולדה ונתגלה כבודו ית' שבשביל זה נברא הכל. וזה בפרוח רשעים כמו עשב וכו' ומבואר בכתבים שמרמז על מה שבערב שבת אז הטוב שבנגה עולה ונכלל בקדושה ואז רוצים גם הקליפות טמאות לעלות עמה ולינק מהקדושה ואז יורד שלהובא דאשא על ראשם ומשפילם וכו' שזה בחי' להשמדם עדי עד וכו'.
היינו כי ע"י שפוגמין בכבוד השי"ת עי"ז נופלין לבחי' מוחין של חוץ לארץ שהן בחי' חובלין שחובלין זה לזה בהלכה והנה יש בהם טוב הרבה מאחר שעכ"פ עוסקין בדבר הלכה רק מחמת שנאחז בהם הרע השולט ביותר בח"ל. ע"כ אינם יכולים להשוות עצמן יחד והם חולקין זה עם זה וחובלין זה את זה. והנה המוחין של חוץ לארץ הם מבקשים תיקון לעצמן. וע"כ כשמתחיל להתנוצץ קדושת שבת שאז עיקר השפעת נועם העליון כנ"ל אז הם באים ג"כ להתתקן ונופלין לתוך בחי' המוחין של א"י שהן בחי' נועם בבחי' חבלים נפלו לי בנעימים כמבפ"נ וזה בחי' מה שהטוב שבנגה נכלל אז בקדושה והרע שבו וכן הקליפות טמאות לגמרי נופלין למטה ע"י השלהובא דאשא הנ"ל וזה כי הנה אויביך יאבדו וכו' וזה צדיק כתמר יפרח ומובא שס"ת קרח כי גם הוא מקבל תיקון ע"י קדושת שבת היינו כנ"ל. כי החובלין נתתקנין כ"כ עד שגם קרח שנאחז בו מאד הרע שבחובלים עד שחלק על משה רבינו בעצמו.
אעפי"כ גם הטוב שבו יקבל תיקון ע"י קדושת שבת וזשדרז"ל מה תמרה זו נאוה במראיה וכל פירותיה מתוקים כך הצדיקים היינו בחי' מה יפית ומה נעמת הנ"ל. מה תמרה יש לה תאוה כך הצדיקים ומה תאוותם הקב"ה וכו'. היינו כי משפע נועם העליון נתעוררין שלהובין דרחימותא כנ"ל וזה כארז בלבנון ישגא ודרש בזוהר ויקרא ד' טז בלבנון ודאי דא עדן עילאה דעליה כתיב עין לא ראתה וכו' (עיין מקדש מלך שם) כי גם הנועם מקבל ונשפע עוד מלמעלה יותר היינו מבחי' עדן עילאה הנ"ל וזה שתולים בבית ה' ודרז"ל על שעתיד הקב"ה לקבץ הגליות מחו"ל לא"י.
היינו שיעלו מבחי' מוחין של חו"ל לבחי' מוחין של א"י.
וזה להגיד כי ישר ה' צורי וכו' כי המוחין של חו"ל שהם בבחי' מחלוקת הם בבחי' חלק לבם שמעקמין את הלב עד שבאים להרהר גם אחר השי"ת כביכול. אבל ע"י מוחין של א"י זוכין לידע ולהגיד כי צדיק וישר ה' ולא עולתה בו. ומחמת שהטוב שבנגה שזה בחי' הטוב שבחובלים עולה ונתתקן ע"י קדושת שבת ע"כ נעשין עי"ז גרים כידוע שהגרים הם מבחי' הטוב שבנגה. וזה בחי' שנים מקרא ואחד תרגום. כי גם התרגום בחי' נגה נכלל בקדושה. וזה ובני הנכר הנלוים על ה' וכו' כל שומר שבת וכו' והביאותים אל הר קדשי וכו' נאום ה' מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו אלו הגרים היינו כנ"ל וע"כ ארז"ל שע"י הסעודות של שבת ניצולין מחבלי משיח. כי חבלי משיח יהי' ג"כ מחמת שיבאו החובלים לקבל תיקון ומחמת זה יתעורר קטגוריא בין הת"ח כמו שפירש"י שם וכל זה מחמת החובלים שהן בבחי' מחלוקת אבל ע"י קדושת שבת ניצולין מזה כנ"ל.
וזה אם תשיב משבת וכו' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא ששם שרש המוחין הק' שהם בבחי' נועם העליון הנ"ל והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחי' עליית המלכות דקדושה שזה בחי' התגלות כבודו ית' שבא ע"י השפע הנועם הנ"ל. וזהו שדרז"ל שניצול משיעבוד מלכיות שהם בחי' הרע שבחובלים שבא ע"י שפוגמין בבחי' מלכות דקדושה שהוא בחי' כבוד שמים כנ"ל וע"כ נקראים המלכות דסט"א עכו"ם מחבלים כרמים ונקראים ג"כ חבלי רשעים חבלי מות חבלי שאול כידוע וזה והאכלתיך נחלת יעקב אביך הוא בחי' הכלי שנעשה ע"י הצדקה לקבל בה שפע נועם העליון בכדי שיהיה נעשה עי"ז הולדה ויתגדל כבודו ית' שזה בחי' כל זרע יעקב כבדוהו ויעקב הוא בחי' צדקה כמבואר כ"ז בפנים. וע"כ בניו של יעקב שהם עיקר נחלתו כ"ש הנה נחלת ה' בנים נקראים נטעי נעמנים כ"ש (ישעי' יז) על כן תטעי נטעי נעמנים ופרש"י נטעת נטעים נעמנים שנים עשר בני יעקב וכו' היינו כנ"ל כי הולדה שלהם נמשך ע"י שפע נועם העליון כנ"ל. גם והאכלתיך נחלת יעקב כפשוטו היינו ירושת א"י ששם המוחין בבחי' נועם הנ"ל וזשדרז"ל שזוכה לנחלה בלי מצרים כי זוכה לתקן עי"ז גם המוחין של חו"ל שהם בבחי' חובלים ע"י שהרע שבהם נופל ונתבטל והטוב שבהם נכלל בקדושה הנ"ל.