סימן קטו-ויעמוד העם

עיין זוהר אמור דף צט. מבואר ענין התעורות הדין של ראש השנה וסנטירא אתי למתבע דינא בגין כי אני ה' אוהב משפט וכו' אך מחמת שאהבת ישראל גוברת על אהבת המשפט על כן צוה השם יתברך לתקוע בשופר בכדי לעורר רחמים וכו' ובפנים מבואר שזה ענין מה שכשהאדם רוצה לקרב עצמו אל השם יתברך מזמינין לו מניעות זה מחמת הקטרוג של מדת הדין כי אני ה' אוהב משפט וכנ"ל. אך מחמת שאהבת ישראל גוברת על אהבת המשפט. על כן מסתיר השם יתברך את עצמו כביכול בתוך המניעות עד שעל ידי זה בעצמו יכולין להתקרב כי על ידי הדעת יכולין למצוא אותו יתברך שהוא נסתר בתוך המניעות בעצמן ואפשר שזה היה ענין התקיעות שהיו תוקעין בכל ערב שבת כמו שאמרו רז"ל (שבת ל"ה:) וגם עכשיו צריכין להכריז וכו' וזהו במקום התקיעות כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן רנ"ו. כי מחמת שקדושת שבת הוא דבר גדול ונורא ורוחני מאד ושקולה שבת ככל התורה כולה ובכל ימות החול הולך האדם על פי רוב בגשמיות וטרוד בעשיית חפציו ועכשיו כשצריכין ליכנס לרוחניות קדושת שבת אורב על זה הבעל דבר מאד להזמין לו מניעות וטרדות רבות לבלבל אותו מרוחניות קדושת שבת או להביא אותו ח"ו לידי חילול שבת ממש. על כן תקנו רז"ל לתקוע בשופר לעורר רחמים ולהמתיק כל הקטרוגים ברוחניות וגם בגשמיות מזכירין את כל אחד לסלק מעליו כל הטרדות והמניעות ולקבל קדושת שבת. ואפשר שזה גם כן סוד השלהובא דאשא שיורד בערב שבת להכניע הקליפות שלא יעלו כי גם הם רוצים לעלות אז כמבואר בכתבים והם רוצים לעלות ולינק מהקדושה רק בכדי לבלבל קדושת שבת. כי כל כוונתם רק לרע ומזה נמשכין כל המניעות וטרדות וקפידות השכיחין בערב שבת רק מחמת שהשם יתברך אוהב ישראל לכן יורד שלהובא דאשא ומכניע אותם.

וזה שימני כחותם על לבך וכו' כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה. כי הקנאה והקטרוגים גוברים מאד ומזה באים מניעות רבות. רשפיה רשפי אש שלהבת יה. היינו על ידי בחינת שלהבוא דאשא הנ"ל שנתעורר על ידי המוחין של קדושת שבת שהוא בחינת שלהבת יה כמבואר בכתבים על ידי זה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו' אני חומה (לשבר כל המניעות) אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום.

כי באמת השם יתברך חפץ מאד באהבת ישראל ובהתקרבותם אליו ואפילו המניעות בעצמן הם גם כן רק בשביל התקרבות רק אף על פי כן הרבה נמנעין ונתרחקין ממש על ידי זה ואז יש לו יתברך צער מזה כביכול. אבל כשזוכה לשבר המניעות אז גורם להשם יתברך תענוג גדול ואז השם יתברך מקרב אותו ומחבבו באהבה נפלאה ובהתקרבות אמתי. ועל ידי ששיבר את המניעות שנזדמנו לו רק מחמת הקטרוגים שהיו עליו ממעשיו הראשונים שאינם הגונים. ועל כן על ידי זה בעצמו נתתקנין גם כל הקלקולים הנ"ל ונתבטלין כל הקליפות והסטרין אחורנין שנתהוו על ידם רחמנא ליצלן כידוע וזה בחינת אך את שבתותי תשמרו. ידוע כי אכין ורקין מיעוטין זה בחינת מניעות שרוצין למנוע את האדם ולמעטו מקדושת שבת והאדם צריך להתעורר על ידי זה דייקא לשבר המניעות ולקבל קדושת שבת בשלימות. ועל כן דרשו רז"ל מזה באמת (יומא פ"ה) שפיקוח נפש דוחה שבת שנאמר את שבתותי תשמרו יכול לכל תלמוד לומר אך חלק. נמצא שיש לפעמים מה שהוא מניעה באמת מקדושת שבת כגון פיקוח נפש שדוחה שבת. אבל באמת מזה בעצמו אנו רואין שאין שום מניעה באה בשביל התרחקות ח"ו רק מחמת אהבת משפט מוכרח שיזדמן לו איזה מניעה. אבל באמת אהבת ישראל גוברת על אהבת משפט עד שהשם יתברך בעצמו כביכול מסתיר את עצמו בתוך המניעה בכדי שיוכל לשברה כנ"ל.

וזה אנו רואין בענין זה בצעמו מה שפיקוח נפש דוחה שבת הרי מזה נראה שאף על פי שקדושת שבת שקולה ככל התורה והיא יקרה ואהובה מאד אצל השם יתברך אף על פי כן אהבת ישראל גוברת כל כך עד שפיקוח נפש של אחד מישראל דוחה את השבת וזה אפילו על הפחות שבישראל. ומזה מובן שכל המניעות שאינן פיקוח נפש שנזדמנין לו להאדם למנוע אותו מקדושת שבת או משאר דברים שבקדושה אינם בשביל התרחקות בכדי להרחיק את האדם מהדבר שבקדושה כי איך יתכן זאת שיחפוץ השם יתברך בהתרחקות של האדם אפילו של הפחות שבפחותים מאחר שאנו רואים שגם הוא אהוב ונחמד מאד אצלו יתברך עד שחייבין לחלל שבת אפילו הגדול שבגדולי ישראל בשביל להציל נפש אחת מהפחותים שבישראל. על כרחך לומר שהמניעה באה רק בשביל התקרבות אמתי כנ"ל. וזהו שדרשו שם עוד כי קדש הוא לכם. היא מסורה בידכם ולא אתם מסורים בידה היינו שפיקוח נפש דוחה שבת.

ומזה בעצמו מובן שקדושת שבת מסורה בידינו. היינו שאפילו אם מזדמנין מניעות על זה אם אינם מפיקוח נפש ידע שבוודאי יש לו כח לשברם ולקבל קדושת שבת בשלימות כי היא מסורה בידינו. וזהו שדרשו שם עוד ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וכו' אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה היינו כי מדרשה זאת מבואר ביותר ענין הנ"ל שהשם יתברך בעצמו מתלבש ומסתיר עצמו תוך המניעה. כי הרי ראינו שאפילו פיקוח נפש שהוא מניעה באמת לקדושת שבת כי הרי הוא דוחה את השבת אף על פי כן בזה בעצמו גם כן מלובש קדושת שבת עד שחילול שבת זה נחשב באמת לשמירת שבת שזה בחינת ושמרו בני ישראל את השבת וכו' אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.

נמצא שבחילול שבת הזה מלובש בו קדושת שמירת שבת. כי הוא רק כדי שישמור שבתות הרבה ובשביל זה נחשב החילול עצמו גם כן לשמירת שבת שזה בחינת ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת היינו כנ"ל. וזהו שדרשו שם עוד וחי בהם ולא שימות בהם ומסיק שם שלימוד זה עדיף מכלהו דמוכח מניה שאפילו ספק פיקוח נפש דוחה את כל המצוות. ומזה רואין אהבת השם יתברך לנפשות ישראל ומובן מזה ממילא שכל המניעות הם רק בשביל הקרבות כנ"ל:

וזה בחינת מ'זמור ש'יר ל'יום ה'שבת ראשי תיבות למש"ה שהוא הדעת כי בשבת מאיר הדעת של בחינת משה רבינו עליו השלום בלב כל אחד מישראל ואז רואין שכל המניעות אינם כלום והשם יתברך בעצמו מלובש ומוסתר בהם וזה טוב להודות לה' וכו' להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות היינו אפילו בלילה וחשך של התגברות המניעות שהן בחינת חשק כמבואר בפנים אף על פי כן צריכין להתחזק את עצמו באמונה שלימה ולהאמין שהכל רק בשביל התקרבות כנ"ל. וזה מה גדלו מעשיך ה' שהן בבחינת מעשה ידיו אמת ומשפט שמחמת זה מזדמנין להאדם המניעות כי השם יתברך אוהב משפט מאד עמקו מחשבותך כי אף על פי כן אהבת ישראל שעלו במחשבה תחלה גדולה ויתרה ביותר כי מאד עמקו מחשבותיו יתברך והוא מלביש ומסתיר עצמו בתוך המניעה בכדי שיוכל לשברה ואז המניעות הם לו לטובה גדולה כי על ידי זה נתתקנין כל הפגמים שלו שפגם מקודם ונתבטלין כל הסטרא אחרא שנתהוו על ידם כנ"ל. וזה איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים וכו' היינו הצלחת הרשעים והמונעים הוא רק להשמדם עדי עד. כי כשזוכין לשבר המניעות אז הם כלים ואובדים מאליהם בבחינת כי הנה אויבך ה' היינו כי אויבי ישראל הרוצים למנוע אותם מקדושת ישראל הם אויבי ה' ממש כמו שאמרו רז"ל ועל כן כי הנה אויבך יאבדו וכו' ותרם כראם קרני וכו' וזה גם כן נשאו נהרות ה' וכו' היינו התגברות המניעות שעל ידי המונעים מקולות מים רבים אדירים וכו' אדיר במרום ה' כי ידו יתברך על העליונה תמיד ובוודאי יתבטלו כל המניעות כולם ויזכו כל ישראל לתכליתם הטוב:

וזה אם תשיב משבת וכו' אז תתענג על ה' בחינת אהבה בתענוגים כי תתגלה אליו אהבתו יתברך לישראל עד שהוא עצמו יתברך מלובש ומוסתר בתוך כל המניעות ואז יתענג גם הוא על ה' אהבה גדולה בתענוגים. וכל זה על ידי הארת הדעת של בחינת קדושת שבת שמשם עיקר הענג כנ"ל כמה פעמים והרכבתיך על במותי ארץ ודרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות שמהם כל המניעות כמו שאמרו רז"ל רצוני לעשות רצונך אלא שׂאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות מעכב. והאכלתיך נחלת יעקב אביך ודרשו רז"ל שזוכה לנחלה בלי מצרים בחינת מלא כל הארץ כבודו כי רואה שאלקותו וכבודו יתברך מלובש בכל מקום בבחינת אל הערפל אשר שם האלקים כמבואר בפנים: