ראשיספרי רבי נחמןיקרא דשבתאסימן ג-אקרוקתא

סימן ג-אקרוקתא

יקרא דשבתא

א׳

עיקר שלימות בנין המלכות דקדושה הוא בשבת ואז נתייחדה עם דודה כביכול פנים בפנים כנ"ל וכמבואר בזוהר הקדוש. ועיקר בנינה הוא מבחינת רגלי הקדושה בחינת נצח והוד שזה בחינת אם תשיב משבת רגליך וכו', ומשם יונקים הנביאים שזה בחינת מה שמבואר בזוהר חדש בראשית שבשבת נמשך בחינת רוח הקודש על כל אחד מישראל וכו', וזה בחינת המנוחה של שבת על דרך שאמרו רז"ל ומנוחה לא מצאתי זו נבואה.ומשם נמשכת הנגינה דקדושה שזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' עלי עשור ועלי נבל וכו' שזה בחינת הזמירות והניגונים של שבת קדש גם אז עיקר שלימות השית עיזקאין דקנה שמהם [יוצא] יורה הקול. כי השית עיזקאין הם בחינת שש מעלות לכסא כמבואר בזוהר פנחס ד' רל"ה. וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו כמו שאמרו רז"ל, גם אז עיקר שלימות התורה שבעל פה שהם ששה סדרי משנה שהם כנגד ששת ימי בראשית כידוע. ובשבת נכללין ועולין לתכלית שלימותן שזה בחינת כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי. כי כולם נכללין ונשלמין בקדושת שבת וכמבואר בזוהר הקדוש. ואז זמן עליית העולמות ויצירה עולה בבריאה וכו' כידוע. ואז נמשך בשלימות החוט של חסד בחינת להגיד בבוקר חסדך וזוכין ללימוד לשמה. כי אז אין שום אחיזה להסטרא אחרא בחינת הנחש בהלימוד ח"ו. כי כד עייל שבתא איהי אתאחדת ואתפרשת מסטרא אחרא וכו'. כי אז עיקר זמן הכנעתם כמבואר בזוהר הקדוש. ונגה עולה ונכללת בקדושה שזה בחי' מתוך שלא לשמה בא לשמה וכמבואר במ"א. ועל כן בשבת מעלין גם בחינת הנגינה שנפלה וכו' כמבואר בסימן רכ"ו שזה בחינת מאחר עלות הביאו וכו' המבואר בפנים: