יקרא דשבתא
שלימות כל היחודים הקדושים הוא בשבת קדש כמבואר בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל וכן עיקר שלימות השגת התורה להשיג תבונות התורה לעומקה הוא בשבת קדש שזה בחינת לא ניתנו שבתות אלא לדברי תורה. והכל מודים כי בשבת ניתנה תורה ומבואר בכתבי האריז"ל שבשבת מסוגל ביותר לעסוק בסודות עמוקות שבתורה. גם שבת הוא בחינת הדיבור דקדושה כמבואר בזהר בראשית דף ל"ב.
וזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת ואז הדיבור מאיר לו בכל המקומות שצריך לעשות תשובה שזה גם כן בחינת שבת בחינת תשובה כנ"ל. גם שבת הוא בחינת כבוד השם יתברך בשלימות שזה בחינת מצות כבוד שבת כמו שכתוב ולקדוש ה' מכובד וכבדתו וכו'.
וזה בחינת מה שחכמינו הראשונים ז"ל היו זהירים מאד בכבוד שבת וכבודם היו לאין אצלן נגד כבוד שבת כמו שהאריכו רז"ל (שבת דף קיט) ר' אבוהו הוה יתיב וכו' ומושיף נורא. רב ענן לביש גינדא וכו' רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא וכו' רבה ורב יוסף מצלחי ציבא וכו' עיין שם, כי שבת הוא בחינת ענוה וקטנות כמבואר במקום אחר, וזה עיקר כבודו יתברך כמבואר בפנים. ומשם נמשך הדיבור שהוא בחינת מלכות פה שזה גם כן בחינת קדושת שבת מלכתא כידוע ועל כן אמרו רז"ל ברכו במאורות כי כבודו יתברך הוא עיקר האור כמו שכתוב והארץ האירה מכבודו. ועל כן אז יכולין לדבר דיבורים המאירין עד שזוכה לתשובה כנ"ל.
גם שבת הוא בחינת שמירת הברית כמבואר בזוהר הקדוש וכמו שכתוב ברית עולם וכו', ושם עיקר הקדושה בחינת זכור את יום השבת לקדשו וזה עיקר שלימות הכבוד וזה בחינת ולקדוש ה' מכובד. ועל כן שבת הוא בחינת שדי (כמבואר בפנים וכן במאמר בטח בה' סימן ע"ט) שזה בחינת שמירת הברית. וזה בחינת כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי (ישעיהו נו) ועל כן עיקר קדושת הזווג הוא בשבת קודש. שזה בחינת לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכו' כמבואר בזוהר הקדוש.
גם שבת הוא בחינת הטל אורות כמובא בכוונות על גימל פעמים הבו גימטריא ט"ל. וכן ג' פעמים באי כלה. וכמובא גם כן בזוהר הקדוש ובתיקונים. וע"כ אז בטלין כל הל"ט מלאכות. ועל כן אפילו מלאכת המשכן אינו דוחה שבת כי במשכן יש לפעמים שהוא בחינת משכן בחורבניה ח"ו. אבל קדושת שבת קבוע וקיימא אדרבא עיקר בנין המשכן ובית המקדש תלוי בקדושת שבת כמו שאמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות וכו'. ומחמת ששבת הוא בחינת יחודא עילאה בחינת קבלה בחינת רזין דרזין כמבואר בפנים.
על כן אז עיקר זמן לימוד הקבלה ורזי תורה כמובא.
וזה אם תשוב משבת רגליך. היינו שקדושת שבת יאיר גם למדריגות הפחותות שהם בחינת רגלין בחינת ותגל מרגלותיו כמבואר בפנים. היינו שגם הם יזכו לתשובה על ידי הארת קדושת שבת וזה עשות חפציך ביום קדשי היינו בחינת זווג של שבת על דרך שמבואר בזוהר הקדוש יתרו פ"ט. ובחרו באשר חפצתי דא זווגא דמטרוניתא. ועל דרך מאמר הכתוב כי אם חפץ בה המלך וכו' וכן את כל חפצה אשר שאלה (מלכים-א י' עיין הגהת רש"י שם), וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד היינו שלא יקבל ענג וכבוד לעצמו רק יקרא כל הענג והכבוד לשבת שזה בחינת כבוד השם יתברך וזה וכבדתו ודרשו רז"ל שישנה מלבושיו. כי ר"י קרא למאני' מכבדותא.
ובחול יש אחיזה להגיאות בחינת הסטרא אחרא בהלבושין. שזה בחינת דנפלא ליה חצינא וכו' המבואר בפנים. אבל בשבת נתתקן ועולה הכבוד בבחינת ה' מלך גאות לבש שזה בחינת מלבושי שבת.
וזה מעשות דרכיך ודרשו רז"ל שלא יפסיע פסיעה גסה היינו שילך ממדריגה למדריגה במתינות ויעשה תשובת המשקל עד שיתקן כל דבר בכדי שיוכל לצאת ממדריגת פחיתותו ויזכה לתבונת התורה לעומקה ולא יפסיע פסיעה גסה בכדי שלא ידלג איזה ענין ומדריגה שצריך לתקן עדיין ולא יתקן בשלימות. וזה ממצוא חפצך ודבר דבר היינו שיהיה הדיבור שלו דיבור של שבת. דיבור המאיר לו לתשובה ולא יהיה בהדיבור שום נגיעה ופניה בשביל הנאת עצמו. כי כל הנאת עצמו וכבודו הוא כאין אצלו נגד כבוד השם יתברך בחינת לית מייא המבואר בפנים אז תתענג על ה' בחינת השגת סודות הקבלה ורזין דרזין כמבואר במאמר לשמש שם סימן מ"ט. והרכבתיך על במותי ארץ זה בחינת הלכה כי הפוסקים ובעלי הלכות הם בחינת זרועות עולם במותי ארץ כי הכל צריכין למרי חטייא ונאמר בהם בי מלכים ימלוכו מאן מלכי רבנן וכמובן לקמן בפנים בסימן ט"ו. והאכלתיך נחלת יעקב אביך ודרשו רז"ל שיזכה לנחלה בלי מצרים שזה בחינת תבונות התורה לעומקא שזה בחינת נחלה בלי מצרים כמו שכתוב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, ונאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים שכל זה נאמר על סודות העמוקים שבתורה כמובא וכתיב ואיזה מקום בינה ונאמר ולתבונתו אין מספר. וכפי פשוטו והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך היינו שיזכו לשוב לנחלת ארץ ישראל ולהנצל משיעבוד מלכיות כמו שדרשו רז"ל היינו גם כן כנ"ל. כי על ידי תיקון הכבוד דקדושה יזכו לצאת מהגלות ולשוב לנחלת ארץ ישראל כמבואר בפנים. וזה שסיים כי פי ה' דיבר בחינת שלימות דיבורים המאירים לתשובה כמו שכתוב פתח דבריך יאיר: