הקדמה

אמר הכותב והמלקט. ידוע ומבואר בכל דברי רבותינו זצ"ל גודל נפלאות מעלת קדושת שבת קודש ובפירוש אמרו רז"ל בפרקי דר' אליעזר פרק י"ח 'כל מי שהוא שומר את השבת בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מוחל לו כל עוונותיו' ואמרו רז"ל במסכת שבת דף קי"ח: 'כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו' וכו' ואמרו עוד (שם) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון וכו' אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין וכו' ועיין שם עוד מגודל שכר המקיים שלוש סעודות בשבת ושכר המענג את השבת שנותנין לו נחלה בלי מצרים ונותנין לו כל משאלות לבו וניצול משיעבוד מלכיות ועיין שם גם בדף קי"ט ואיך שגדולי חכמי ישראל היו טורחין בעצמן לכבוד שבת וכו'.

ואמרו רז"ל במדרש רבה בשלח פרשת כ"ה אם משמרין ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד בן דוד בא למה שהיא שקולה כנגד כל המצוות וכו' אמר רבי אליעזר בר אבינא מצינו בתורה בנביאים ובכתובים ששקולה שבת כנגד כל המצוות וכו' אמר להם הקב"ה לישראל אם תזכו לשמור שבת מעלה אני עליכם כאלו שמרתם כל המצוות שבתורה וכו' בעת שאתה שומר את השבת אתה גוזר גזירה והקב"ה מקיימה וכו' ולא עוד אלא כל מה שאתה אוכל בעוה"ז אינו אלא מן הפירות אבל הקרן קיימת לך לעוה"ב שנאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך וכו' ועוד האריכו רז"ל בגודל מעלת קדושת שבת בגמרא ומדרשים במקומות הרבה רבו מספור.

ובזוה"ק אמרו בהקדמה דף א' בארצינו דא יום השבת דאיהו דוגמת ארץ החיים שהוא עוה"ב עולם הנשמות עולם הנחמות ובפרשת נח דף ס' טוב איש דא קוב"ה וכו' ד"א טוב איש דא צדיק וכו' ר' יוסי אומר דא נח וכו' ר' יצחק אמר דא שבחא דשבת דביה פתח טוב דכתיב טוב להודות לה' ר' חייא אמר כלא חד וכלהו מלה חדא אמרו וכו'. ושם בדף ע"ה: ביומא דשבתא כלהו תרעין פתיחין ונייחא אשתכח לכלא לעילאי ותתאי. ובפ' בשלח דף מ"ז ושקול שבת לכל אורייתא כלא ומאן דנטיר שבת כאלו נטיר אורייתא כלא וכו' עיי"ש ובדף ס"ג. ובפ' יתרו דף פ"ח מאריך מאד בענין קדושת שבת ושם בדף פ"ט בגיני כך שקיל שבתא לקביל אורייתא וכל דנטיר שבת כאלו נטיר אורייתא כלא. ושם בדף צ"ב שבת איהו כללא דאורייתא וכל רזין דאורייתא ביה תליין וקיומא דשבת כקיומא דכל אורייתא מאן דנטיר שבת כאלו נטיר אורייתא כלא. ושם ברעיא מהימנא תלת דרגין אינון וכלהו אקרון שבת וכו' ואלין תלת דרגין אינון כללא ורזא דכל אורייתא תורה שבכתב נביאים וכתובים מאן דנטיר שבת נטיר אורייתא כלא וכו'. ובזוהר תרומה דף קל"ו קל"ז קל"ח האריך ג"כ בענין קדושת שבת. ושם דף קל"ו: ובכל מעלי שבתא יתיב בר נש בעולם הנשמות וכו'. ובזוהר ויקהל דף ר"ג ר"ד ר"ה ר"ו ר"ז ר"ח ר"ט מאריך ג"כ בענין קדושת שבת ושם דף ר"ה.

האי יומא יומא דנשמתין איהו ולא יומא דגופא וכו', ועוד האריך במקומות הרבה בזוה"ק ובתיקונים ובזוהר חדש בהפלגת שבח מעלת קדושת שבת. ועיין בזוהר ואתחנן דף רס"ה: תנינן דחיובא עליה דבר נש לקבלא אפי שכינתא בכל ריש ירחי ושבתי, ומאן איהו רביה וכו'. וכן הוא ג"כ משמעות לשון הש"ס סוכה דף כ"ז:

מכלל דבחודש ושבת מחייב אינש לאקבולי אפי רביה ועיין גם ברמב"ן פרשת יתרו על פסוק זכור את יום השבת לקדשו ובכתבי האר"י ז"ל מבואר שחייב אדם להקביל פני רבו בשבת כדי שיושפע עליו קדושת שבת מכח רבו וכן בדברי רבינו ז"ל מבואר גם כן גודל מעלת השבתים ששובתין אצל הצדיקי אמת וכו' ועיין בליקוטי תנינא במאמר בראשית לעיני כל ישראל מבואר שם שהצדיק הוא בחינת שבת וכו' וכן מבואר ומובן בזוהר הקדוש בכמה מקומות. ועיין בליקוטי מוהר"ן א' סימן קצ"ב. מבואר שכשזוכין לקבל דיבור מפי הצדיק על ידי זה מקבלין פניו ושכלו ונשמתו של הצדיק ונחקק ונצטייר בדעתו דמות דיוקנו של הצדיק שהוא הפנים והשכל והנשמה שלו וכו' וכן בהספר הקדוש של החכם והצדיק האמת נרשם ונצטייר שם דמות דיוקנו ואור פניו ושכלו ונשמתו וכו'. וכבר ידוע גודל קדושת נפלאות מאמרי רבינו ז"ל ושהם כלליות גדול מאד בעבודת ה'. וכל מאמר ומאמר ממאמריו הקדושים כולל עניינים הרבה וכמעט שכולל כל תורתינו הקדושה וכמובן מדברי רבינו זצ"ל בעצמו. ושמעתי בשם גדולי הצדיקים קדמונים דמדינת קירה ופולין גדול שהיו מפליגין מאד מאד בקדושת תורתו ומאמריו הקדושים של רבינו זצ"ל ואמרו עליהם בפירוש שהם בבחינת קדושת שבת ועיין גם בליקוטי הלכות מבואר שיש חידושי תורה כאלו שהם בבחינת קדושת יום טוב ויש חידושי תורה נפלאים כאלו שהם בבחינת שבת. אי לזאת שמתי אל לבי לרשום לי לזכרון בקצרה ובדרך ראשי פרקים איך שרוב המאמרים הקדושים ממאמריו ז"ל וכמעט כולם יש להם שייכות גדול לקדושת שבת וכולם כלולים בקדושת שבת כי הם כלליות גדול כנ"ל.

וקדושת שבת הוא כלליות כולם כי שבת הוא כללא דכל אורייתא כלא וכל רזין דאורייתא כלולין ביה כנ"ל.

ודברי אלו המועטים שבקונטרס זה הקטן הם תועלת גדול לאנשים כערכינו להלהיב לבבם בענין קדושת שבת ואיך שכל אחד מישראל לפי בחינתו צריך להכין עצמו לקבל קדושת שבת ולהעלות תמיד זכרון קדושת שבת על לבו גם בכל ימי השבוע על דרך שדרשו רז"ל 'זכרהו מאחד בשבת', בפרט שכל הדברים שבקונטרס זה יסודותם בהררי קודש על יסוד דברי רבותינו הקדושים בזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל ושאר ספרי קודש בפרט על דברי רבינו הקדוש אור האורות וכו' מ"ו נחמן זצ"ל בעל המחבר ספר ליקוטי מוהר"ן הראשון והשני אשר כבר ידוע ומפורסם שכל דיבור ודיבור ממאמריו ז"ל הם מקצוע גדול בתורה ויכולין להרחיב הדיבור בהם עד אין סוף ואין תכלית והם עיקר גדול לעבודת ה' וכמבואר במקום אחר מזה קצת.

והנה הקונטרס הזה מיוסד ומסודר על סדר המאמרים הקדושים שבספרי ליקוטי מוהר"ן הראשון והשני וקצת מהמעשיות הקדושים ושיחותיו הקדושים (הנדפסים אחר הסיפורי מעשיות) [המובאים בספרי חיי ושיחות הר"ן]. ואם ירצה המעיין לעמוד על שרשי הדברים ולהתבונן בהם כראוי אזי יעיין בפנים בספרים הקדושים הנ"ל ואחר כך יעיין בקונטרס זה בכל סימן וסימן כפי המצויין עליו. אך גם מי שאין לו הספרים הקדושים הנ"ל אף על פי כן אם יעיין בקונטרס זה ימצא בו תועלת לנפשו כי רוב הדברים הגם שהם בלשון קצר ובדרך ראשי פרקים אף על פי כן מבוארים היטב ויכולין להבין בנקל כל מעיין בהם. ובטחוני כי כל המעיין בקונטרס זה בפרט אם יש לו בקיאות קצת בדברי הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל ושאר ספרי קודש. יהיו לו הדברים האלה למפתח גדול למצוא על ידם סגולות יקרות הרבה בכל דברי רז"ל בפרט במקומות שמדברין בהם בענין קדושת שבת. וקראתי שם זה הקונטרס "יקרא דשבתא". כי מדובר בו רק מגודל מעלת יקרת קדושת שבת קודש ואיך שהוא כלליות הקדושה ואין שום דבר וענין קדוש בעולם שלא יהיה כלול בקדושת שבת כאשר יבואר היטב בפנים לכל מעיין בו באמת ואמונה: