חיתון

א. מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִמְצא זִוּוּגוֹ יאמַר בְּכַוָּנָה שִׁירַת הַיָּם.

ב. קִדּוּשׁ לְבָנָה – סְגֻלָּה שֶׁיִּמְצָא אָדָם אֶת זִוּוּגוֹ. וְסִימָן לַדָּבָר: "לְבָנָה" – בְּ'תוּלָה נִ'שֵּׂאת לַ'יּוֹם הָ'רְבִיעִי.

ג. עַל־יְדֵי חִתּוּן עִם תַּלְמִיד־חָכָם בָּאִים טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת לָאָדָם.

ד. עַל־יְדֵי חִתּוּן עִם תַּלְמִיד־חָכָם נִצּוֹל מֵענֶשׁ הַבָּא, עַל־יְדֵי שֶׁיָּעַץ עֵצוֹת רָעוֹת עַל חֲבֵרוֹ.

ה. עַל־יְדֵי חִתּוּן עִם תַּלְמִיד־חָכָם עַל־יְדֵי זֶה נִתְמַנִּים דַּיָּנִים כְּשֵׁרִים.

ו. מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִמְצא זִוּוּגוֹ, יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִקְרוֹת בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים.

ז. הַשִּׁדּוּךְ שֶׁדּוֹבְרִים אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר הַשִּׁדּוּךְ בְּעַצְמוֹ, גַּם זֶה מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַשִּׁדּוּךְ לְחוּד עוֹשֶׂה רשֶׁם בּוֹ וּבָהּ.

ח. הַכִּסּוּי שֶׁמְּכַסִּין פְּנֵי הַכַּלָּה קדֶם הַחֻפָּה יֵשׁ לָהּ כּחַ הַהוֹלָדָה.

ט. עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה יָכוֹל לְשַׁנּוֹת זִוּוּגוֹ הַנִּכְרָז בַּשָּׁמַיִם.

י. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלָּלוּן וְגַם לָדוּר שְׁנֵי זוּגוֹת בְּבַיִת אֶחָד, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַתְנוּתָא כּהֲנִים וּבְנֵי־אָדָם חֲשׁוּבִים גְּדוֹלִים.

יא. כְּשֶׁאָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה אַחַר מִיתַת אִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה, אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה מִצְטַעֶרֶת בַּקֶּבֶר.