ראשיספרי רבי נחמןספר המדותאמת · חלק ראשון

אמת · חלק ראשון

ספר המדות

א׳

א. מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיֵּלֵךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהֵיכָל אֶל הֵיכָל וְיִרְאֶה אֶת הַהֵיכָלוֹת בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל, יִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִלּוֹמַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת.

ב׳

ב. מֻתָּר לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם.

ג׳

ג. כַּת שַׁקָּרִים אֵינָם מְקַבְּלִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.

ד׳

ד. שָׁרֵי לְהוּ לְצַדִּיקַיָּא לִסְגוּאֵי בְּרַמָּאוּתָא עִם רַמָּאֵי.

ה׳

ה. כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ.

ו׳

ו. עַל־יְדֵי שֶׁקֶר בָּאִים הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה־זָרָה.

ז׳

ז. עַל־יְדֵי אֱמֶת לא יָמוּת קדֶם זְמַנּוֹ הַקָּצוּב.

ח׳

ח. מֵרוּחַ פִּיו שֶׁל הַשַּׁקְּרָן נַעֲשָׂה הַיֵּצֶר הָרָע, וּכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז לא יִהְיֶה שֶּׁקֶר, וּבִשְׁבִיל זֶה לא יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם.

ט׳

ט. מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, אֲזַי הוּא מַכִּיר בְּאַחֵר, אִם אַחֵר דּוֹבֵר שֶׁקֶר אִם לָאו.

י׳

י. הַסִּימָן שֶׁל הַשֶּׁקֶר – כְּשֶׁלּא יַסְכִּימוּ עָלָיו רַבִּים, וְהוּא מִשְּׁלשָׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֹוֹנְאָן.

י״א

יא. עָשִׁיר מְכַחֵשׁ – אֵין הַדַּעַת סוֹבְלוֹ וְהוּא נִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.

י״ב

יב. תִּקּוּן לַפֶּה – שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה.

י״ג

יג. עַל־יְדֵי אֱמֶת הָעוֹלָם נִשְׁמָר מִכָּל הֶזֵּקוֹת.

י״ד

יד. עַל־יְדֵי חֲנֻפָּה בָּא לְשֶׁקֶר.

ט״ו

טו. מִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה שְׂכָרוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמֶת.

ט״ז

טז. הַשַּׁקְרָן שֹוֹנֵא עֲנִיווּת.

י״ז

יז. אָדָם נִכָּר עַל־יְדֵי מְשָׁרְתָיו, אִם הוּא אוֹהֵב שֶׁקֶר כִּי זֶה בָּזֶה תָּלוּי. לִפְעָמִים מְשָׁרְתָיו נוֹפְלִים לַעֲבֵרוֹת עַל־יְדֵי שֶׁהוּא שַׁקְרָן, וְלִפְעָמִים הוּא נוֹפֵל לְשֶׁקֶר עַל־יְדֵי מְשָׁרְתָיו, שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים.

י״ח

יח. כְּשֶׁאֵין אֱמֶת אֵין חֶסֶד. גַּם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשֹוֹת [חֶסֶד] עִם בְנֵי־אָדָם.

י״ט

יט. הַשֶּׁקֶר מְעַכֵּב אֶת הַיְשׁוּעָה, כִּי הַשֶּׁקֶר מְגַלֶּה עֲווֹנוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁלּא יוֹשִׁיעוּ לוֹ.

כ׳

כ. הָאֱמֶת הִוא פּוֹדָה מִכָּל הַצָּרוֹת.

כ״א

כא. טוֹב לָאָדָם שֶׁיָּמוּת, מִשֶּׁיִּחְיֶה וְיִהְיֶה שַׁקְרָן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם.

כ״ב

כב. כְּשֶׁיֵּשׁ אֱמֶת יֵשׁ שָׁלוֹם.

כ״ג

כג. מִי שֶׁרָחוֹק מֵאֱמֶת, רָחוֹק מִצְּדָקָה.

כ״ד

כד. עַל־יְדֵי אֱמֶת נִשְׁמָר אוֹת בְּרִית.

כ״ה

כה. עַל־יְדֵי אֱמֶת יִזְכֶּה לְשֵׁם עוֹלָם.

כ״ו

כו. אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁרְגִילִין לוֹמַר שֶׁקֶר, הַבָּנִים שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ מִתְנַגְּדִים גַּם יִהְיוּ פּוֹגְמִים בַּבְּרִית.

כ״ז

כז. הַשֶּׁקֶר בָּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ פַּחַד מִבְנֵי־אָדָם.

כ״ח

כח. עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר שׁוֹכְחִין אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

כ״ט

כט. מִי שֶׁאֵין לּוֹ בִּטָּחוֹן, הוּא דּוֹבֵר שְׁקָרִים, וְעַל־יְדֵי שְׁקָרִים אֵין יָכוֹל לִבְטחַ בָּאֱמֶת.

ל׳

ל. לְפִי הַרִחוּק מֵאֱמֶת כֵּן מַחֲזִיק אֶת הַסּוּר־מֵרָע לְשׁוֹטֶה.

ל״א

לא. מִי שֶׁרוֹצֶה לָסוּר מֵרָע, וְרוֹאֶה שֶׁאֵין אֱמֶת בָּעוֹלָם, עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה.

ל״ב

לב. מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁקֶר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעַ לוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ גַּם בָּנִים יִהְיוּ לוֹ.

ל״ג

לג. עַל־יְדֵי דִּבּוּר שָׁוְא בָּא מַכּוֹת בָּנִים.

ל״ד

לד. מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר לַשָּׁוְא, בָּא לְשִׁכְחָה.

ל״ה

לה. עַל־יְדֵי שֶׁקֶר בָּא לְנִאוּף, וּמַחֲזִיק יְדֵי מְרֵעִים, שֶׁלּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

ל״ו

לו. עַל־יְדֵי שְׁקָרִים אֵין לוֹ רְפוּאָה אֲפִלּוּ בְּהַרְבֵּה רְפוּאוֹת.

ל״ז

לז. מִי שֶׁדּוֹבֵר כְּזָבִים נוֹפֵל בַּחֶרֶב. גַּם נַעֲשֶׂה שׁוֹטֶה.

ל״ח

לח. עַל־יְדֵי יִרְאָה בָּא לֶאֱמֶת.

ל״ט

לט. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁקֶר, הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד.

מ׳

מ. מֻתָּר לְשַׁנּוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ.

מ״א

מא. מִי שֶׁאוֹהֵב כְּזָבִים, הוּא מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְבַּזֶּה.

מ״ב

מב. מִי שֶׁדּוֹבֵר כְּזָבִים, הוּא אוֹבֵד.

מ״ג

מג. עַל־יְדֵי אֱמֶת נִצּוֹל מִלָּשׁוֹן־הָרָע גַּם תְּפִלָּתוֹ נִתְקַבֵּל. גַּם כְּשֶׁדָּנִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, דָּנִים אוֹתוֹ לְפִי זְכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ.

מ״ד

מד. עַל־יְדֵי חֲלוֹמוֹת יֵדַע אָדָם אִם לִבּוֹ אֱמֶת עִם אֱלקָיו.

מ״ה

מה. מִי שֶׁמְּקַיֵּם דִּבּוּרוֹ, יָכוֹל לַעֲשֹוֹת פְּעֻלּוֹת.

מ״ו

מו. מִי שֶׁאֵין לוֹ גַּאֲוָה נִצּוֹל מִשָּׁקֶר.

מ״ז

מז. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשְּׂחוֹק שֶׁל הִתּוּל, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת.

מ״ח

מח. מִי שֶׁהָיָה שַׁקְרָן מִגִּלְגּוּל הֶעָבָר, עַל־יְדֵי זֶה כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר־יָד.

מ״ט

מט. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ וְדוֹבֵר תָּמִיד אֱמֶת, כְּאִלּוּ עָשָׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם.

נ׳

נ. הַשֶּׁקֶר אֵינוֹ אֶלָּא בְּפִיו, אֲבָל לא בִּכְתָב.

נ״א

נא. דִּבְּרוּ תּוֹרָה וּנְבִיאִים וַחֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הֲבַאי.