אלמן · חלק שני

א עַל־יְדֵי שֶׁקֶר דְּבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים, גַּם עַל־יְדֵי שֶׁקֶר מְאַלְמֵן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה נָשִׁים

ב. כְּשֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֲזַי כְּאִלּוּ נֶחְסָר לוֹ עֶצֶם מֵעֲצָמָיו, אֲבָל הַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ מֵתָה, אֵינוֹ נֶחְסָר לוֹ עֶצֶם וְזֶהוּ: אַלְמָן – אוֹתִיּוֹת אַ'חַת מֵ'הֵנָּה ל'א נִ'שְׁבָּרָה