נחת השולחן
וזה בחי' כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. וארז"ל כ יתקנו זה לכבוד ארץ ישראל שהיתה חרבה בימים הללו. וגם זכר ליהושע בן נון שהוא הראשון שיצא ללחום בעמלק כי פני יהושע כפני לבנה והיה דבוק מאד במשה רבינו ופני משה כפני חמה וע"כ היה לו כח להכניע בחי'חמה ולבנה דסט"א בבחי' וחפרה הלבנה ובושה החמה שמרמזין לס"מ ונוקביה כמבואר בתיקונים וכמובן גם בפנים. וזה בחי' עד בא השמש שנאמר במלחמת עמלק וארז"ל שהעמיד משה אז את השמש והבטיח גם ליהושע שיעשה כן. כי משה זכה לשלימות אור החכמה העליונה שהיא שורש בחי'או רהשמש דקדושה ויהושע זכה לשלימות בח'י אור הלבנה כשהיא מקבלת אורה מהשמש העליון ומבואר בזוה,ק שמחמת זה הכניס יהושע דייקא את ישראל לא"י שהוא בחי' לבנה. והנה אז בימי אחשורוש היתה ארץ ישראל בחורבנה שזה בחי' פגימת הלבנה ואעפ"כ כשזכו ישראל לנס זה של פורים ותךקנו לקרות המגילה לפרסומי ניסא כנ"ל נתעורר ונמשך אז מחדש בחי' קדושת א,י שנכבשה על ידי יהושע שהוא היה הראשון שזכה להוציאה מרשות הסט"א ולהרוג הל"א מלכים ולהחזירה לרשות הקדושה והכל בכחו של משה רבינו כנ"ל. וע"כ כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון והיו אז בשלימות בנינים כי בתי ערי חומה הם עיקר הישוב של א"י וע"כ משונים בדינים משאר עירות כמבואר בתורה בפרשת בהר סיני.
ע"כ משונים בדינם ג"כ לענין קירתא המגילה שקורין בהם בט"ו שאז אור הלבנה בשלימות ועומדת נגד השמש ממש. (וכמבואר מזה בזוה"ק בענין פסח ג"כ) שזה עיקר השלימות כי זה בחי'שה ויהושע כנ"ל. שעי"ז מכניעי קליפת עמלק לגמרי וגם ט"ו הם בחי' י"ה שבשם יהושע ודרז,ל יה יושיעך שמרמזים על בחינת המוחין ואור השכל כידוע וכמובא גם בתיקונים כי יד על כס יה מרמז על י"ד וט"ו של פורים. וע"כ גם כל הסמוך לו ונראה עמו נידון ככרך כי נמשך גם לשם הארה יתירה ביותר. אבל כפרים ועירות גדולות שאינם מוקפות חומה מימות יהושע קורין בי"ד שאז עדיין לא קבלה הלבנה אור השמש בשלימות שזה בחי' אור השכל ממש. אבל גם אז אורה גדול ומאיר מאד אבל עדיין היא רק בחי' מלכות בחי' אמונה שזה בחי' יד בחי' י"ד אותיות שבתיבות ה' אלהינו ה' (כמובן בהקדמת התיקונים) שבהם עיקר קבלת עול מלכות שמים וזה בחי' מלכות דוד שמספרו ג"כ י"ד והוא עסק כל ימיו במלחמות עם מלכי העכו"ם עד שזכה לגמור הכיבוש של א"י וע"כ אח"כ בימי שלמה שהיה שלום ומנוחה שלימה היה סיהרא באשלמותא. ודוד היה הדור הארבעה עשר לאברהם אבינו שהתחיל להאיר ושלמה הדור החמשה עשר שזה בחי' י"ד לחודש וט"ו לחודש וכובן במדרש רבה בפ' החודש הזה לכם וע"כ אפילו כרכים של חוץ לארץ יש להם דין זה ג"כ כי א"י נכבשה בכח וקדושה כזאת שמשנכבשה א"י יכולין ישראל לכבוש גם כל מקומות של חו"ל להמשיך עליהם קדוש תא"י כמובן בדברי רז"ל הובא ברש"י על פסוק כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו. וע,כ באמת גם עכשיו בכל מקום שישראל נתיישבו שם יש שם איזה בח'י מקדושת א"י. וע"כ גם שם יש חילוק זה בין מוקפות חומה מימות יהושע אם לא. וע,כ תקנו אז עוד זמנים על קריאת המגילה היינו בי"א י"ב י"ג. כי אחר עשרה ימים בחודש נחשב כבר בחי' מילוי הלבנה מפגימתה רק שאינו בשלימות עד ט"ו לחודש וכמובן בזוה"ק ע"כ יכולים בני הכפרים להקדים קריאתם מאז אבל יותר מט"ו לא כי ולא יעבור כתיב כי הם כבר מימי חסרון הלבנה.
ומחמת שהאדם הוא בעל בחירה ואינו עומד על מדריגה אחת ובגשמיות ג"כ ע"פ רוב הוא מטולטל ממקום למקום ע"כ מחויב להשתדל בתיקונים הנ"ל כל אחד כפי מקומו ושעתו וכמבואר לעיל וע"כ גם בענין זה ארז"ל פרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף. וע,F המפרש בים וכו' ולא יהיה לו מגילה בי"ד יש אומרים שקורא אפילו מתחלת החודש מאחר שכבר התחילה הלבנה להתמלאות מחדשד קצת. וע"כ אין קורין המגילה בשבת בכדי שלא יבא עי"ז לאיזה חילול שבת שקדושתו גבוה מאד כי אז נמשכין כל התיקונים הנ"ל בתכלית השלימות כנ"ל: