נחת השולחן
וזה בחי' קידוש על היין. כי הכוס הוא בחי' מלכות והיין שבתוכו הוא בחי' המוחין והחכמה שממשיכין להמלכות כנ"ל. ועיין בכוונות קידוש ותךבין ביותר: וע"כ אם אין לו יין מקדש על הפת. כי גם הלחם והסעודות של שבת הם בבחי' התיקונים הנ"ל וע"כ אין קידוש אלא במקום סעודה: וע"כ כשמתחילין הקידוש יתן עיניו בנרות כי גם נרות של שבת מרמזים לבחינות הנ"ל ואח"כ יתן עיניו בכוס של ברכה כי צריך להסתכל בעינאפקיחא על אור השכל הנ"ל כמבואר בפנים וכנ"ל. וע"כ יש או מרי' שאין מקדשין אלא במקום נר כמבואר בסי' רע"ג כי נר של שבת מרמז על אור השכל הנ"ל: וע"כ היו נוהגין לקדש בבית הכנסת כי בית הכנסת מרמז לבחי' מלכות כנ"ל ועיקר התקנה היתה בשביל אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא (כמבואר בסימן רסט) היינו בחי' הצדיקים שעליהם נאמר ואורח צדיקים כאור נוגה. שעיקר חיותם שזה בחי' אכילה ושתיה שלהם הוא ע"י אור השכל שמקבלין בכל פעם ע"י בחי' מלכות שנקראת בי כנישתא כנ"ל: