נחת השולחן
ברכת ההודאות וכו'. והכל מבואר ע"פ דרך זה כי מכל דברודבר צריך האדם רק להתעורר עי"ז להתקרב להשי"ת בין בטיבו בין בעקו ח"ו ולברך על כל דבר ודבר כפי בחינתו כפי בחינת רמיזו דחכמתא המלובש בו וע"כ מברך על הטובה הטוב והמטיב אע"פ שירא שמא יבא לו רעה ממנו וכן להיפך כי אין לו להסתכל על הרמזים שמרמזים לו רק כפי מקומו ושעתו כי אין יום דומה לחבירו ומי ידוע מה יולד יום ויהיה אז רמזים אחרים ע"כ צריך לברך להשי"ת על בחינת רמיזו דחכמתא שמרמז לו כעת כפי בחינת הדבר שהוא עכשיו. וזה ג"ככל ענין הברכות שמבואר עד סימן ר"ל וכן כל התפלות וההודאות שבסימן ר"ל הכל סובב והולך ע"ד, זה וזה שמסיים שם לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד כי מאחר שבכל דבר ובכל ענין מלובש בו חיות אלהות ושכל וחכמה שיכולין להתקרב להשי"ת עי"ז בוודאי אין טוב מזה כמ"ש ואני קרבתאלהים לי טוב וכמ"ש טוב ה' לכל וכו' וע"כ אפילו אם גוף הענין נראה להאדם לכאורה לא טוב לע"ע ולפעמים צריך לברך ע"ז דיין האמת באמת גם זה צריך לברך בדיעה שלימה ובנפש חפצה וכו' כמבואר בסי' רכ"ב אך ברוב הפעמים בדבר כזה שיוכל להתהפך לטובה אז עי"ז בעצמו שמקשר עצמו להשי"ת ומאמין במחשבתו באמת שבוודאי כונת השי"ת רק לטובה אז יוכל הדבר להתהפך עי"ז לטובה ממש גם בגשמיות וכמו שמצינו בעובדא דר' עקיבא ובפרט בנחום איש גם זו כמו שארז"ל