תורה פח — שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה

תמצית התורה, אות אחר אות · 3 נקודות

לתורה המלאה ←

אצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לֶאֱכל פְּרִי קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ עַל הָאִילָן. כִּי יָכוֹל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי-זֶה. גַּם אָסוּר לִתְלֹשׁ פְּרִי קֹדֶם בִּשּׁוּלוֹ כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָקוּץ אִילָן קֹדֶם זְמַנּוֹ:
בכְּשֶׁמְּבָרֵךְ הַבְּרָכָה עַל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם כָּרָאוּי. עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי הַפְּרִי שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל. וּמְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין בִּפְרָט בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת כִּי יֵשׁ בָּהֶם אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם:
גיֵשׁ שֶׁאוֹבְדִים אֲבֵדוֹת עַל-יְדֵי הַתַּאֲווֹת בְּחִינַת (תְּהִלִּים קי''ב ו): ''תַּאֲוַת רְשָׁעִים תּאבֵד''. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק אוֹבֵד גַּם כֵּן לִפְעָמִים בְּחִינַת (קהֶלֶת ז' טו): ''יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ''. וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַחוֹפְרִים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת אוֹבְדִים גַּם כֵּן לִפְעָמִים בְּחִינַת (תְּהִלִּים פ''ג יח): ''יַחְפְּרוּ וְיאבֵדוּ''. וְדַע שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ וְתַחְתָּיו כַּמָּה מְמֻנִּים וְכֻלָּם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת וְחוֹפְרִים תָּמִיד וּמְבַקְּשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת. וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה. וּכְשֶׁמּוֹצְאִים אֵיזֶה אֲבֵדָה נַעֲשֶׂה רַעַשׁ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה:

► תורה פ״ז תורה פ״ט ◄