תורה נט — מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך

תמצית התורה, אות אחר אות · 6 נקודות

לתורה המלאה ←

אמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהָרָע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם. וְהָעֵצָה עַל-זֶה הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לִשְׁפּט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אִם הוּא כְּהגֶן אוֹ לָאו. וְיוֹכִיחַ וִייַסֵּר אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כְּהגֶן. וְעַל-יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַזֶּה נִתְלַהֵב הַלֵּב וְאֵשׁ שֶׁל הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שׂרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ וְאָז מַכְנִיעַ אוֹתָם גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרְבָן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
בזֶה הָאִישׁ הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת הוּא בּוֹנֶה בְּחִינַת הֵיכַל הַקּדֶשׁ. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁנּוֹפְלִים מִקְּדֻשָּׁתָם וְאֵינָם מִתְקַיְּמִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ דְּבֵקִים בְּיִרְאָה עַל יָדוֹ עַל-יְדֵי-זֶה קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְכַּבֵּד מְאד עַל-יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הָרְחוֹקִים כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מְאד נִתְקָרְבִים אֵלָיו:
געַל-יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה זוֹכֶה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בִּטּוּל הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת. וְעָלָיו אָמַר הַנָּבִיא: ''וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת'' (יְשַׁעְיָה נ''ו ה). יָד הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה. וָשֵׁם הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ בִּבְחִינַת: ''לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ'' (יְשַׁעְיָה כ''ו ח). וְזֶה טוֹב לוֹ בְּוַדַּאי מִבָּנִים וּבָנוֹת כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים וְזֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ יְלָדָם וְהֵמָּה מְרֻבִּים וּמְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ:
דעִקַּר שְׁמִירַת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר עַצְמוֹ מִכַּעַס כִּי הַכַּעַס פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִכַּעַס וּכְשֶׁבָּא לְאֵיזֶה כַּעַס הוּא מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְכוֹבֵשׁ כַּעֲסוֹ זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְזוֹכֶה לְשֵׁם טוֹב וְכָל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ. וְזוֹכֶה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ:
הכַּעַס מַזִּיק לַעֲשִׁירוּת, וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית לָאָדָם שיכעוֹס יֵדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סְכוּם מָמוֹן וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת. וְעַל-יְדֵי קִלְקוּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הָעֲשִׁירוּת הַבָּא עַל-יְדֵי הַכַּעַס פּוֹגֵם שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ כַּנַּ''ל. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַכַּעַס יִזְכֶּה לַעֲשִׁירוּת וְיַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְיִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב וּלְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וּלְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ''ל:
ווְדַע שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ וְאֵין כֹּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ''ל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. עַל כֵּן זֶה הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֶת מִי לְרַחֵק וְאֶת מִי לְקָרֵב:

► תורה נ״ח תורה ס׳ ◄