תורה רפ — מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה

תמצית התורה, אות אחר אות · 2 נקודות

לתורה המלאה ←

אכָּל הַמַּשָׂא וּמַתָּן הוּא כֻּלּוֹ תּוֹרָה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָׂא-וּמַתָּן צָרִיךְ לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק בְּהַתּוֹרָה וְהַדִּינִים הַמְּלֻבָּשִׁין שָׁם. וְאִם אֵינוֹ מְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָׂא-וּמַתָּן, אָז עָנְשׁוֹ שֶׁאַחַר-כָּךְ הוּא צָרִיךְ לָבוֹא לִפְנֵי הַדַּיָּנִים לָדוּן לִפְנֵיהֶם בְּדִּין תּוֹרָה. וְהַכּל לְפִי הַפְּגַם, יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין עָנְשׁוֹ רַק שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֲבָל זוֹכֶה בַּדִּין. אֲבָל יֵשׁ אֶחָד שֶׁעָקַר יוֹתֵר הַמַּשָׂא וּמַתָּן מִן הַתּוֹרָה אָז גַּם אֵינוֹ זוֹכֶה בַּדִּין:
בבְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָׂא-וּמַתָּן הוּא שְׁעַת מִלְחָמָה, כִּי צָרִיךְ אָז לִלְחֹם עִם הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים כִּי עִקַּר הַמַּשָׂא-וּמַתָּן הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת, וְעַל-יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין הַמַּשָׂא-וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר דִּבּוּר אֱמֶת, הַהֵן הֵן וְהַלָּאו לָאו, גַּם מְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רַק חִיצוֹנִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּהַמַּשָׂא-וּמַתָּן אֲבָל פְּנִימִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה צָרִיךְ לְקַשֵּׁר רַק אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ''ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כַּמָּה נִיצוֹצוֹת וְכַמָּה קְדֻשּׁוֹת נְפוּלוֹת עַל-יְדֵי הַמַּשָׂא-וּמַתָּן, וְנַעֲשֶׂה עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים עַל-יְדֵי הַמַּשָׂא-וּמַתָּן כְּמוֹ עַל-יְדֵי תְּפִלָּה:

► תורה רע״ט תורה רפ״א ◄