תורה קיג — ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו

תמצית התורה, אות אחר אות · 1 נקודות

הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹש זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אָמַר: קֹדֶם שֶׁגּוֹזְרִין גְּזַר דִּין עַל אֵיזֶה אִישׁ, שׁוֹאֲלִין אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְזָר עָלָיו הַדִּין וְאִם הוּא מַסְכִּים אָז נִגְזָר הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְהוּא פּוֹסֵק הַדִּין וְאָז נִגְזָר הַדִּין, כָּעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁסִּפֵּר לוֹ נָתָן הַנָּבִיא מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ וְהַכִּבְשָׂה (שְׁמוּאֵל-ב י''ב א) וְנִפְסַק עָלָיו הַדִּין כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו. וּבְכָל הַדִּבּוּרִים וְסִפּוּרִים שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאד לִבְלִי לִגְמֹר הַדִּין כִּי הוּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים עִנְיָנִים גְּבֹהִים: