הלכה א׳הלכות שבת · הלכה א׳ מתוך ז׳

עונג שבת ושלוש סעודות — האכילה כהתעוררות השנה והארת הפנים

על פי ליקוטי מוהר״ן ס׳

מהלך ההלכה

א׳

עֹנֶג שַׁבָּת — אֲכִילָה, יִרְאָה, וְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת

עַל-פִּי מַאֲמַר 'פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן' (סִימָן ס) של רבינו: בשבת זוכים ל'בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת שֶׁהִיא אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא', שהיא תורה עליונה הנקנית על-ידי בחינת עתיק — אריכות ימים. שבת עצמו הוא בחינת יראה — 'יָרֵא שַׁבָּת' — ועל-ידה זוכים לתורה זו שהיא בחינת 'בְּרֵאשִׁית'. עיקר ענין עונג שבת תלוי דווקא באכילה, שעל-ידי 'אֲכִילַת שַׁבָּת זוֹכִין לְהַפָּנִים בְּחִינַת חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו', שהיא בחינת 'אַנְפִּין נְהִירִין' — הארת הפנים. הארת פנים זו היא בחינת 'הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה', ולכן כשחל ראש השנה בשבת אין תוקעין בשופר, כי השופר הוא גם הוא בחינת התעוררות השינה — ובשבת נעשה הדבר על-ידי אכילה. לפיכך מחויבים לאכול שלוש סעודות בשבת, כנגד שלושה קווי היראה — עתיקא, זעיר אנפין, וחקל תפוחין — ועל-ידי כך זוכים ל'נַחֲלַת יַעֲקֹב' שהיא 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים', עושר מופלג. השלוש סעודות מכוונות כנגד שלושה אבות ותקיעות שופר (תש״ר), ועל-ידן זוכים ל'נְשָׁמָה יְתֵרָה' — 'בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה' — וזמן הזיווג בליל שבת הוא משום ש'כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא לִכְלֵי הוֹלָדָה בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת'.

א׳

עִנְיַן עֹנֶג שַׁבָּת. דְּהַיְנוּ שֶׁחַיָּבִים לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת: עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ בְּמַאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן (בְּסִימָן ס) עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר. כִּי בְּשַׁבָּת זוֹכִין לִבְחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת שֶׁהִיא אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שַׁבָּת, בְּחִינַת אָז תִּתְעַנַּג עַל ד' הַנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְעַל-כֵּן נִקְרָא הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא. הַיְנוּ שֶׁהִוא הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת עַתִּיק בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן זוֹכִין לָזֶה בְּשַׁבָּת. כִּי שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת. וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵא שַׁבָּת. עַל-יְדֵי בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת הַנַּ"ל זוֹכִין לִבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית.

כִּי בְּרֵאשִׁית הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, בְּחִינַת תּוֹרַת ד'. שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. (כַּמּוּבָא בְּמַאֲמַר הַחוֹתָמוֹת בְּסִימָן כב) בְּרֵאשִׁית בָּרָא מַאֲמָר וַחֲצִי מַאֲמָר. בְּחִינַת תּוֹרַת ד' וְתוֹרָתוֹ עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת זוֹכֶה לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים.

שֶׁהִוא בְּחִינַת נַחֲלַת יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה לָזֶה גַּם כֵּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה. וְעִקָּר תָּלוּי בְּעֹנֶג שַׁבָּת דַּוְקָא. הַיְנוּ אֲכִילַת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ'. הַמְעַנֵּג דַּיְקָא הַיְנוּ אֲכִילַת שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. כִּי עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת זוֹכִין לְהַפָּנִים בְּחִינַת חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו.

בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין שֶׁזּוֹכִין דַּוְקָא עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת. הֵפֶךְ אֲכִילַת חֹל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אוֹבְדִין חַס וְשָׁלוֹם הַפָּנִים (כַּמּוּבָא בְּמַאֲמָר שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסִי בֶּן קִיסְמָא אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא בְּסִימָן נז) עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַפָּנִים עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת. נִמְצָא שֶׁהָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת הִוא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. כִּי הַחֲזָרַת הַפָּנִים הוּא הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת אֵין תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ בְּחִינַת הַחֲזָרַת הַפָּנִים עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר. וְעַל-יְדֵי זֶה נוֹפֵל יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּבְשַׁבָּת אֵין צְרִיכִים לָזֶה. כִּי שַׁבָּת בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל.

נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת זוֹכִין לְיִרְאָה. כִּי הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן חַיָּבִים לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה. כִּי הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת עַתִּיקָא וּזְעֵיר אַנְפִּין וַחֲקַל תַּפּוּחִין כַּיָּדוּעַ לַכֹּל. וְהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה.

כִּי מוֹרָא שֶׁל הָרַב שֶׁהוּא מוֹרָא שָׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה בִּינָה דַּעַת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. זֶה בְּחִינַת עַתִּיקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין. וּמוֹרָא שֶׁל הַתַּלְמוּד שֶׁהוּא נִמְשֶׁכֶת בְּכָל חֶלְקֵי הַלִּמּוּד בְּחִינַת אוֹרָיְתָא תְּלִיתָאִי. זֶה בְּחִינַת זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁמִּשָּׁם הַתּוֹרָה. כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. וּבְחִינַת מוֹרָא הַבֵּן שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת בְּהָעֲשִׁירוּת זֶה בְּחִינַת חֲקַל תַּפּוּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשִׁירוּת.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת הַיְנוּ אֲכִילַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת. בְּחִינַת עֵדֶן נָהָר גַּן שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְנַחֲלַת יַעֲקֹב. נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. הַיְנוּ עֲשִׁירוּת מֻפְלָג. שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת יִרְאַת ד' תּוֹסִיף יָמִים. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם.

נִמְצָא שֶׁהַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת כְּמוֹ תש"ר שֶׁהֵם גַּם כֵּן כְּנֶגֶד הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת. כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת אֵין תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר. כִּי בְּחִינַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁהֵם תש"ר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הַיְנוּ אֲכִילַת שַׁבָּת בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁזּוֹכִין בְּשַׁבָּת.

הַיְנוּ בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה. שֶׁבָּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת. וְעַל-כֵּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת הוּא זְמַן גְּשָׁמִים כִּי הֵם בָּאִים מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה. וְזֶה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּנִשְׁמַת הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. וְעַל-יְדֵי זֶה הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּ"ה אִלְּמִים עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה בְּחִינַת נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ בְּחִינַת נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זְמַן הַזִּוּוּג בְּלֵיל שַׁבָּת כִּי כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא לִכְלֵי הוֹלָדָה בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר:

תוכן ההלכותהלכה ב׳